דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / הביקורת אפשרית כל עוד יש איחוד

הביקורת אפשרית כל עוד יש איחוד

שאלה: אם אני לא מסכים עם החלטות הקבוצה בקשר להפצה, האם אני צריך להתעקש ולעמוד על דעתי או לקבל את דעתה של הקבוצה כאילו שאני מבטל את עצמי בפני המורה?

תשובתי: אם התלמיד מסכים באופן כללי עם צורת ההפצה והקבוצה מקבלת איזו החלטה קונקרטית, אז כל אחד חייב לראות את זה כהזדמנות לעלייה רוחנית.

ואילו האדם בדרך כלל בורח מזה וחושב, שאם הם כבר החליטו אז שגם יבצעו, ואילו הוא לא משתתף בזה. הוא לא מבין שהוא בורח מהזדמנות לעלות.

מאוד צר לי ועצוב להסתכל על מה שקורה עם אנשים כאלה. דווקא באותו הרגע שאפשר היה לעלות, הם זזו הצידה וברחו.

כי למען האמת, מה אכפת לי איזו החלטה הקבוצה קיבלה. ככל שאני אקבל בצורה נאיבית ובאמון גדולים יותר את ההחלטה של החברים, כך אני אתכלל יותר עמוק בהם, כלומר באותו הכלי שבו יתגלה האור. יותר לא נדרש ממני כלום. אבל האגו והשׂכל שלי אינם מאפשרים לי להסכים עם זה שהם צודקים.

למעשה, מה זה משנה לי אם הם צודקים או לא? זה בכלל לא חשוב. אבל אם אני בכל זאת עושה ביקורת, אז אני צריך לדעת מראש, שלאחר מכן אוכל להישאר בתוך הקבוצה. בהתאם לזה אני מחליט, עד כמה אני יכול להרשות לעצמי את הביקורת הזאת.

השבירה התרחשה כאשר רצו להתאחד ויחד עם זה לבקר זה את זה, אבל פתאום ראו שלא יכולים בתנאים כאלה להשיג איחוד. זה בדיוק חטא עץ הדעת.

שהאכילה הראשונה מעץ הדעת הייתה בסדר, בתנאים של ביטול עצמי. אבל באכילה השנייה כבר לא יכלו לעשות את זה, לא יכלו למצוא את הגבול שעד אליו אפשר ללכת בביקורת שלהם ולא יותר. כי כדי להיות בביקורת כלפי העליון, צריך קודם כל להיות עימו בדבקות.

רק לאחר שאתה הופך להיות לטיפת זרע הדבוקה לעליון, אז אתה מתחיל לאט לאט לפתוח את עצמך, תא אחר תא. ובאופן כזה אתה מוסיף עוד תא ועוד תא לגוף שלך בזה שאתה מפעיל את הרצון האגואיסטי ומתנגד לו, כדי שאחר כך, יחד איתו להידבק לעליון. וכך, תא אחר תא גדל הגוף הרוחני שלי.

מתוך ההכנה לשיעור, 23.06.2014

ידיעות קודמות בנושא:
"שם ה' נקרא עליך"
אור מפסגת ההר
הקבוצה כמבנה והקבוצה כקשר

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest