הבורא מושג לפי מעשיו

המקובלים מתחילים לספר לנו על הבריאה מכך, ש"טרם שנאצלו הנאצלים… היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות" (במילים האלה מתחיל הספר "עץ חיים" של האר"י). כלומר, כבר הייתה קיימת מציאות, הרצון לקבל של הנברא, המלא באור.

מחשבת הבריאה היא ליהנות לנבראים. וניתן לקבל את המתנה הזאת של הבורא רק אם יקוימו שני תנאים: הנברא חייב להפוך להיות כמו הבורא, אבל עצמאי ממנו.

המצב הטוב ביותר הוא הרגשת הבורא. זהו התענוג הגדול ביותר, והוא צריך להיות מורגש ללא תלות באף אחד. הנברא חייב להיות עצמאי לחלוטין ושווה לבורא.

לכן הכוח העליון נסתר. גם עכשיו קיימים מסביבנו המון גלי רדיו, אך יודע עליהם רק מי שיש לו מקלט רדיו, שמסוגל לקלוט את מה שהוא יכול ליצור בתוכו, בתכונות שלו. האור הלבן הפשוט מקיף אותנו, אולם אנחנו רואים אותו ככחול, אדום וכל שאר הצבעים. לאור עצמו אין שום גוון וצבע, את הצבע יוצר מי שמקבל אותו, בכך שהוא מעביר רק גלים מסוימים דרך המנסרה שלו.

ולכן האור נראה לנו כצהוב, כחול או אדום. ולמעשה, כל הסיבה לכך היא הזכוכית, שעוצרת ומחזירה את הגלים האלה, ולכן היא נדמית כצבעונית. אך למעשה לא קיימים שום גוונים.

וכך גם אנחנו משיגים את הבורא. עד כמה שאנחנו יכולים להידמות לו, לתכונת ההשפעה שלו, בכל אחד מ-613 הרצונות שלנו, באותו הרצון, באותה המידה, אנחנו משיגים את הבורא. כך אנחנו משיגים אותו בהדרגה, במנות קטנות.

תמיד פועלים באדם 613 רצונות. זהו היסוד של התפיסה שלנו. אך אנחנו יכולים להגביר את העוצמה של הכלי הרוחני הזה, שעלה ב-125 המדרגות של ההידמות לבורא, עד שכל 613 הרצונות שלנו יהפכו דומים לו במלואם. כך אנחנו משיגים את הבורא, וזה נקרא "ממעשיך הכרנוך".

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 08.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הסביבה במקום הבורא
למה לי להיות מנוגד אליו?
ידיעה – הבנה – הרגשה – גילוי