האמת לפני המוות

שאלה: רופאים שמטפלים בחולים סופניים מספרים שהרגעים לפני המוות יכולים לעורר חרטות בעיקר על דברים שלא נעשו. למשל, על כך שהם עבדו יותר מידי ולא הקדישו מספיק זמן למשפחה או לחברים. הרגעים האלה של פני המוות יכולים לעורר גם הודיה. הודיה על בני הזוג, על הילדים, על החברים שמקיפים את החולה ברגעיו האחרונים. למה אנשים פוקחים את העיניים לאמת רק לפני המוות?

תשובתי: כי זה החשבון האחרון. אני כבר לא אספיק לעשות משהו טוב, אז אני מצטער. אבל אם הם עושים זאת מכיוון שברור להם שאין הזדמנות אחרת לעשות משהו טוב לאחרים שייזקף לחשבונם, איזו תועלת יש בזה? זה בסך הכול למהר לסגור חשבון.

 

שאלה: האם הראייה הזאת מדויקת?

תשובתי: זוהי ראייה אגואיסטית מאוד.

 

שאלה: מה יכולה להיות ראייה רחבה יותר?

תשובתי: לא לדרוש שום דבר. לראות שאלה החיים שעברתי, ואני לא עושה חשבון על מה שעשיתי ומה שלא הספקתי. לא אומרים לאדם שמה שצריך לקרות לפני המוות כבר כתוב, אבל לפחות שיידע שאלו היו חייו ולהודות לבורא עולם עד כמה שהוא מסוגל על מה שהיה. כי אנחנו לא מבינים מה זה טוב ומה זה רע, לכן צריך לברך על הרע כמו על הטוב.

 

שאלה: מה המשמעות של הרגעים האחרונים בחיי האדם?

תשובתי: אין בהם משמעות רבה מפני שמה שאדם רוצה להגיד ורוצה לעשות, זה רק מפני שהוא מרגיש שזו ההזדמנות האחרונה שלו לחשבון.

 

שאלה: האם אפשר להתעורר קודם כדי לעשות את החשבונות החשובים האלה?

תשובתי: האגו של האדם לא נותן לו, הוא קם נגד כל החשבונות האלה ודורש מה שנראה לו שמגיע לו. אני חושב שהכי נכון זה פשוט לסלוח לכולם ולבקש סליחה מכולם, וכסיכום לבקש סליחה מהבורא על כך שלא הצלחתי להתקשר אליו בצורה נכונה.

 

שאלה: איזה חשבון נפש אתה ממליץ לאדם לעשות עם עצמו?

תשובתי: האם אני מוצא חן בעיני הכוח העליון.

 

שאלה: איך אני אדע אם אני מוצא חן?

תשובתי: אני לא אדע, אבל אם כל הזמן אשאל את השאלה הזאת, אני אתקן את עצמי קצת.

 

מתוך התוכנית "מבט פנימי – אקטואליה בראי הקבלה", 29.1.2023