האם אפשר ליהַנות שלמות?

מתוך הכנס בנובוסיבירסק, שיעור מס' 5

שאלה: האם הבנתי נכון, שלתפילה על איחוד הקבוצה ורכישת תכונת ההשפעה, צריך להוסיף דאגה לעולם? יחד עם זה, האם 90% מהמאמצים צריכים להיות מכוונים לכוונה ו- 10% להפצה?

תשובתי: אני, הקבוצה, העולם, זה הכול אחד שלם, ורק בתכונות האגואיסטיות הנוכחיות שלי זה מתחלק לחלקים.

הדבר העיקרי בעבודה שלנו, זה לחזק ולהגביר את האיחוד בקבוצה. זה חשוב יותר מאשר לגדול לרוחב. הפצה לרוחב לא תיתן שום דבר, אם בקבוצה לא יהיה איחוד פנימי חזק בהשתוקקות לבורא.

שאלה: האם באופן כזה, הקבוצה והבורא הופכים לשותפים בעסק המשותף לתיקון העולם? והאם בזה אנחנו מהנים אותו?

תשובתי: כך זה גם נאמר, שאנחנו מהווים שותפים של הבורא. אבל אנחנו לא יכולים ליהנות שלמות. אנחנו פשוט אומרים, שהוא כאילו מרגיש צורך ליהנות אותנו, כפי שזה קורה בעולם שלנו, כאשר ההורים חשים תענוג מההצלחות של ילדם בלימוד או בספורט וכולי.

לבורא אין דבר כזה, מפני שהוא בעצמו שלם, מצווה הכול בעצמו ויודע מראש הכול לחלוטין.

בזה שאנחנו אומרים שרוצים ליהַנות אותו, אנחנו מדגישים את תכונת ההשפעה שאליה משתוקקים. בזה אנחנו מביעים את ההשתוקקות שלנו, את הרצון שפעולה כזאת תתרחש, כי אז אנחנו נהפוך להיות דומים ושווים לו, לתכונת ההשפעה. אבל בו עצמו לא מופיעה שום נחיצות. שלמות לא יכולה להיות במידה גדולה יותר או קטנה יותר, היא מוחלטת.

מתוך שיעור מס' 5 בכנס בנובוסיבירסק, 09.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
אנחנו והעולם בשלב הנוכחי
ה"קבוצה" הגדולה ביותר היא העולם האינטגרלי
לעורר בתוכנו את הדאגה לעולם