האושר טמון בפער בין הרצוי למצוי

שאלה: נאמר שכשאתה מאבד את המחשבות על הרוחניות, עליך להודות לבורא. אך כיצד אפשר להודות לו במצב כזה?

תשובתי: אפשר אם אנחנו יודעים, שכל העבודה שלנו נערכת רק על הרצון, ומלבד הרצון הנכון לא צריך דבר כדי לגלות בנו את תכונת ההשפעה, לגלות את הבורא. אנחנו צריכים כל הזמן רק להכין את עצמנו לכל רגע שהוא הרגע הבא. צריך רק לפענח אותו בצורה נכונה: ממי קיבלתי את הרגשת החיים, מדוע קיבלתי אותה דווקא כזו ולא אחרת?

אני לא יודע את כל הדברים האלה. אך אם קיבלתי את זה מהאור, מהכוח העליון המוביל אותי למטרת הבריאה, אז ממני דרושה רק ההכרה שלי, תגובה נכונה. כלומר בכל מצב אני צריך להשתדל לראות אותו, את היחס הטוב שלו אליי, למרות ההרגשה ההפוכה!

יוצא שנוצר פער בין איך שאני רוצה לתאר אותו כטוב ומטיב לבין אותו העולם הלא כל כך טוב ונעים שאני מרגיש עכשיו, ואז נוצר אצלי מקום לעבודה. הרי ההבדל בין הרצוי למצוי, בין המחשבה כיצד זה צריך להיות לבין ההרגשה הריאלית שלי, הוא כבר בסיס לתפילה.

אם אני לא מרגיש בכל רגע שלמות, זה אומר שאני מרגיש פער המבדיל אותי ממנו, כלומר את חוסר התיקון שלי עצמי. יוצא שאני כבר יודע כיצד להתקדם הלאה, הרי אני מרגיש סטייה מהכיוון הנכון, מהמטרה.

הכיוון הנכון זה היכן שהכל מתאחד יחד: ישראל, תורה, קוב"ה, כלומר אני, המושג הפנימי של הקבוצה והאיחוד שלנו והגילוי שם בפנים של תכונת ההשפעה הכל זה אחד. ואם אני לא יכול לתאר את זה לעצמי בצורה נכונה, אני מרגיש עכשיו יחס לא טוב של הבורא אליי.

כלומר, אני מרגיש את עצמי מקולקל בעולם מקולקל. אני מגלה שלפי מה שהבורא נתן לי הוא לא טוב ומטיב ואני לא נמצא בעולם אין סוף. וכל זה בגלל שבתפיסה המקולקלת שלי אני לא מסוגל להרגיש שלמות. יוצא שיש לי נתונים מדוייקים: כיצד שונה מה שאני צריך להיות אם אני אכוון את עצמי למטרה, ואת מה שיש בפועל.

בכל מצב יש לי כבר את כל הנתונים, צריך רק לעבוד עליהם בצורה נכונה – לברר מה אני רוצה. ואז למעשה כל הזמן חסרה לי תכונת ההשפעה, כדי להשלים על ידה את ההרגשה שלי ולתקן אותה מלא טובה לשלמה, לזאת שקיבלתי מהבורא.

מהבורא מגיעה אליי שלמות ואני מרגיש בתוכה את עצמי המקולקל בעולם המקולקל. ההבדל בין מה שהוא שלח לי לבין מה שאני מרגיש זה הקלקול הפנימי שלי. אם עכשיו הייתי יכול להוסיף לתוך הרצונות שלי את ההשפעה הייתי עובר ממצב רע למצב טוב. הרגשת הפער הזה היא התפילה איתה אני פונה עכשיו אליו ומבקש לתת לי את תכונת ההשפעה, את כוח הבינה, את כוח התיקון.

וברגע שתהיה תפילה נכונה, אני מיד אקבל עליה תשובה, שעשויה להיות מצב גרוע יותר מהקודם… כלומר אני ארגיש בצורה עוד יותר מדוייקת, עד כמה אני רחוק מהשפעה אמיתית. קודם הייתי מודד את הריחוק שלי על ידי מכשיר גס ועכשיו אני מודד עם מכשיר מאוד מדוייק ולכן אני רואה סטייה גדולה.

זה לא אומר שהמצב עצמו נעשה גרוע יותר, אני השתניתי לטובה, אך התחלתי להבין טוב יותר את מצבי, הגעתי לרגישות גדולה יותר.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 24.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מי הוא הגורם לתפילה
אני והוא, יחד, עובדים עליי
ללמוד לראות טוב