דוגמא מוחשית

שאלה: בזמן קריאת ספר הזוהר אני מרגיש הפרעות בצורה מאוד מוחשית וברורה, בעוד שאת הטקסט עצמו אני לא מרגיש כלל. כיצד עליי להתגבר על ההפרעות הללו?

תשובתי: הכל תלוי בתקיפות ונמרצות המחשבות. במשך החיים שלי דיברתי עם הרבה אנשים שסובלים ממחלות קשות. הם בקיאים במחלתם עד לפרטי פרטים, יודעים את כל המונחים הרפואיים, שידועים רק למומחים מנוסים דווקא בתחום הזה. למה? מפני שבזה תלויים החיים שלהם. הרצון לשׂרוד ולהישאר בחיים חִייב את האדם לגלות ולדעת את הסיבות למחלה, לחפשׂ תרופות, כל מיני שיטות ריפוי.

חסרה לנו ההכרה בכך שאנחנו תלויים בהבנת "המחלה" שלנו, על מנת לחפשׂ לה ריפוי. אני לא צריך לסמוך על אף אחד, אני חייב להשקיע את כל כוחותיי, כדי למצוא את הסיבה למחלה, למצוא תרופה שמתאימה למצבי, כדי שבסופו של דבר התרופה הזאת תעבוד ותשפיע. כיוון שאם האדם באמת מרגיש סכנה, זה מחייב אותו לגלות כיצד להינצל.

וכאן אתה אומר: "אני לא מרגיש…", נכון, אתה לא מרגיש את "המחלה". לכן הקבוצה צריכה לעבוד עליך יותר, אתה בעצמך צריך להשתדל להיות נמרץ ועיקש במחשבות, וכמו כן להתפלל, שמלמעלה יראו לך שמדובר עליך.

כל התהום בין עולם אין סוף לבין מצבך הנוכחי, הוא בדוגמא המוחשית הזאת שהזוהר מראה לך עכשיו בתוכך. תאר לעצמך: אם עכשיו היית מתוקן, אז היית מרגיש את עולם האין סוף, כל הזוהר היה נגלה לפניך, הכל היה זוהר ומואר. חסרים לך רק כלֵי קליטה, רצונות מתוקנים, כדי להרגיש זאת. לפחות תגיע להכרה של מה שמתרחש.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 24.5.2011

ידיעות קודמות בנושא:
לצפות לריפוי מהזוהר
העירוי הנפלא
דוקטור, תן לי כבר תרופה!