גדלוּת "חפץ חסד"

שאלה: כיצד מתרחש ההיפוך, שבו תכונת ההשפעה מתלבשת ברצון לקבל?

תשובתי: מקודם אני הייתי דוחה את השימוש ברצון לקבל וכל הזמן בניתי מעליו את הרצון להשפיע, ועכשיו אני מתחיל לקבל אותו בעל מנת להשפיע. זה באמת מעבר מיוחד מאוד, כאשר אני מפעיל "כלים דקבלה".

קשה להביא דוגמאות דומות מהעולם שלנו. אני כאילו גונב לטובת הציבור, כאילו שאני הורג למען החיים. לאותו גידול סרטני, שהיה אוכל וממית את הגוף, היה מתנפח על חשבונו, אני מתחיל להזרים תרופה. והתרופה הזאת, בכך שהיא מבריאה את הגוף, היא מביאה לו הרגשת בריאות פי תר"ך (620) פעמים יותר. כי הגוף החולה עבר דרך מצבים הקרובים למוות…

כך נעשה המעבר ממצב של קטנות למצב של גדלות, כאשר "מלאך המוות" הופך להיות "מלאך קדוש".

וכאן חשוב להבין, שמצב של קטנות זה לא חסדים, להיפך, אלא זאת חולשה. עניין אחר הוא, כאשר נפתח בי כל הרצון לקבל הגדול האכזרי, ולפניי כל האור הגדול, ואז אני אומר: "אני לא רוצה. אני רוצה להישאר בתכונה של "חפץ חסד"." אני מעדיף חסדים בלבד, אין לי צורך לא ב"כלים" ולא ב"אורות" האלה.

זה נקרא "חפץ חסד" אמיתי, זהו מצב מאוד גבוה וגדול. בלעדיו אני לא אוכל להחזיק את כל אור החכמה, ולקבל אותו בעל מנת להשפיע.

הוא חייב לספק את כל הכוונות על מנת להשפיע לכל כלֵי הקבלה. אני ממלא את כל הרצונות שלי ב"אור חסדים" ומחליט ללכת בחסדים, מתוך חסדים. כדי לקבל תענוגים, אני מפתח עבורם רצון חדש, הגדול פי תר"ך פעמים, ומקבל אותם רק למען הבורא, רק כדי להראות לו את האהבה שלי.

כל זה מתבסס על היחס החדש ומוחזק על זה, שבפנים, אני לעצמי עדיין נשאר ב"חפץ חסד". אפילו שאני מקבל את "אור היחידה" בגמר התיקון, אני לא עושה את זה למען עצמי. אני אישית לא צריך שום דבר, הכול רק למען הבורא. וזו כבר לא חולשה, אלא היסוד של כל ההשפעה לכל הגובה של האורות הגדולים ביותר, "חיה" ו"יחידה".

מתוך שיעור על המאמר "ירושת הארץ" של בעל הסולם, 07.10.2013

דיעות קודמות בנושא:
שלושה עמודים שעליהם עומד העולם
בינה: הכניסה לחיים הבוגרים
השפעה בשני שלבים