דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / גֵן של שבירה/חיבור

גֵן של שבירה/חיבור

שאלה: איך אפשר לבדוק, האם לומדים לשמה או בצורה אגואיסטית?

תשובתי: הכול תלוי במטרה שאני מציב לפניי. אם המטרה שלי זה לבטל את עצמי בפני הקבוצה, כדי לקבל ממנה גֵן רוחני נכון, "רשימו", וליישׂם אותו, זה סימן שהלימוד הוא נכון. אני עם הנקודה שבלב שלי מגיע לקבוצה ונכלל בה. ואז הקבוצה מחדירה לתוך "הנקודה שבלב" שלי את אותו הרשימו שנמצא בה. לא היה לי כזה רשימו, ממני באה רק ההשתוקקות. זהו רשימו חדש עבורי, מהחיבור הקודם, מהשבירה שלו.

אם אני מסכים עם דעת הסביבה, ומציב את עצמי תחת השפעתה, ומקבל את הרשימו הזה כדבר החשוב ביותר, אז הוא הופך להיות שלי ואותו אני מעלה לבקשה לתיקון. יוצא, שאני פועל דרך החיבור עם הקבוצה ורוצה שהחיבור הזה יתממש. כלומר, אני מתקן את השבירה, ועל ידי הפעולה הזאת מושך אור עליון, הרי זה הדבר היחיד שעליו הוא פועל.

מצידי, יוצאת בקשה נכונה (מ"ן), ובמקביל מגיעה תשובה נכונה, אור התיקון (מ"ד). לכן, אם אני פועל בקבוצה ומבטל את עצמי בפני חשיבות המטרה הרוחנית והחיבור, אשר אותו מציגה לי הקבוצה, סימן שאני מתקדם נכון. אין יותר שום קריטריונים, אני יכול לדעת בצורה מעולה, את כל מה שכתוב בספרים, לעבוד במרץ בקבוצה, בהפצה, אך ההתקדמות הרוחנית שלי תלויה רק בתיקון הכרתי של הקשר בינינו, אין לנו יותר מה לעשות בעולם הזה!

הכול נבדק רק לפי דבר אחד: האם התרחשה איזו תנועה לחיבור. ישנם אנשים שעשׂרות שנים עוסקים בלימוד חכמת הקבלה, אך אפילו לא חושבים על החיבור. במקרה כזה אסור לבוא לאדם בטענות, זה סימן שעדיין אינו הבשיל, בכל זאת הוא איכשהו מתקדם וזה יותר טוב מאשר לא לעשות כלום. אך כל עוד האדם לא ניגש ליישׂום הנקודה הזאת, הוא לא נכנס בינתיים לדרך הרוחנית.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "תורת הקבלה ומהותה", 17.10.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
למה אני לא מרגיש עכשיו את העולם הרוחני?
"מצוות גשמיות" ותיקון הלב
קשר הלבבות – קשר בין הבינה והמלכות

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest