קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: בהרצאות שלך שמעתי לא אחת, שהתענוג מבטל את הרצון, כלומר הרצון מתמלא ונעלם. כך גם עם רצונות רוחניים, אשר מקבלים מילוי מהבורא, לכן אנחנו צריכים להחזיק את התענוג בצד מהבורא, לא ליהנות ממנו, אלא להעביר מילוי ל"זולת", למלא אותו.
יוצא, שאז אנחנו מקבלים ממנו מילוי, כמו החזר. ויוצא, שהמילוי נצחי. שאלתי: למה המילוי מה "זולת" הוא נצחי, ולא נעלם עם הזמן, כמו שנעלם מילוי עצמי?
תשובתי: כי אתה משתמש ברצון הזולת ולא ברצון שלך, ואתה – כאמצעי המילוי שלו. כמו שאמא משתמשת ברצון של הילד שלה. לכן המילוי שלך לא מנוטרל בתוכך.
רשומות קודמות בנושא:
בצלם אלוקים ברא אותו
שלמות זה חיבור אור ורצון
