ברוחניות אין מילים

אם תפתחו סידור תפילה של המקובלים, אז תראו שם אותיות נפרדות ולא מילים, כי הרי מדובר על הרגשות, פעולות פנימיות, מסכים, דחיית האור והמשכתו. ברוחניות אין מילים. אם אנחנו לוקחים מילים מהעולם הזה ומתחילים להתאים ולייחס אותן לרוחניות, אז זה נורמאלי. אך ניתן להסתדר גם ללא מילים. אצל אדם הנמצא ברוחניות, אין מילים.

בעל הסולם התפלל כדי שיורידו אותו ממדרגתו למדרגה ששם ניתן למצוא מילים ולהעביר לתחתונים איזה שהן השׂגות המלובשות במילים של העולם הזה, כדי שהם יוכלו להבין משהו. אך ברוחניות קיימות רק הרגשות. אני לא צריך להלבישן באיזה שהן מילים, כי הרי יש לי רשימות ו"טעמים" שאני מרגיש. אני לא צריך להסביר אותם לעצמי, רק אם אני רוצה לחלוק בהתרשמויות שלי עם מישהו אחר. אך ההסבר הוא תמיד מוגבל. שום מילה לא יכולה לכלול בתוכה את המילוי שלו.

לכן תפילה זו עבודה שבלב, צעקה מעומק הלב, ללא שום שׂפה וסידור תפילה. סידור תפילה נכתב עבורנו על ידי המקובלים, אנשי הכנסת הגדולה, לפני היציאה לגלות, כשנפלנו מהמדָרְגָה הרוחנית. כי אם אתה נופל מהכרת העולם הרוחני לעולם הזה, אז אין לך מה לומר על הרוחניות. ולכן הם כתבו לנו תפילות, כדי שאנחנו בכל זאת נדבר על הרוחניות באופן כל שהוא. הרי הקשר בכל זאת נשאר, וכשבתקופת הגלות המוני בני אדם מבטאים לפי הספר הזה מילים, הם בכל מקרה מזמינים איזושהי השפעה של האורות המקיפים ששומרים על העָם. אך כל זה רק לתקופת הגלות ולזמן קצר. ואין זו התפילה האמיתית. וכעת אנחנו כבר הגענו לכזה מצב, שחייבים להתחיל לעבוד מתוך הנקודה שבלב שמושכת אותנו חזרה אל הבינה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 18.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
תפילה זו עבודה שבלב
כיצד לחדור לספר הזוהר
תפילה שבלב