דף הבית / חינוך, ילדים / בצומת הסערה

בצומת הסערה

במאתיים השנים האחרונות, אנחנו פעלנו לפי האגו שלנו שגדל. בזמנו, מרקס הזהיר שלא כדאי ללכת בדרך הזאת, מכיוון שהיא בקרוב תישבר. על אף שהצהיר שהיא תישבר, הוא לא דחף למהפכות.

המרקסיסטים הרוויזיוניסטים דיברו על כך שצריך להשתמש במהפכה כאמצעי. להבדיל מהם, דעתו של מרקס הייתה, שהתהליך הולך לפי הצמיחה של המודעות של מעמד הפועלים. את הפועלים צריך להעלות ולחנך. אחרת, כמו עכשיו, הם יישארו בלי עבודה ויצאו לרחובות כדי לעשות אי סדר. יחד עם ההתפתחות הטכנולוגית, הוא אמר שצריך לפתח את האנשים, ואז הם יראו שאין צורך להיות עבדים שמשרתים מכונות.

החסידים של מרקס חידשו את הלימוד שלו. הם ראו שהפועלים חיים הרבה יותר טוב ואיבדו את החשק לשנות משהו. אם לפועל יש קורת גג, משפחה, ואם הוא מתחיל להתקדם לכיוון ה"חלום האמריקאי", אז אין טעם לסמוך על רוח המהפכה שלו. ואז, במקום החיים וההתפתחות של האדם, בעצם נוצר שינוי שלטון שנהפך לשלטון קומוניסטי. אבל, האם היה אפשר להפריד אותם אחד מן השני? בדיוק בצורה כזאת, פעם עזבו את חכמת הקבלה והקימו דברים פחות חשובים.

וכך יצא, שהמשטר הקומוניסטי הפך להיות המטרה שאותה החליטו להשיג בכל מחיר. איך, אם הפועלים לא רוצים את זה ובעלי הבתים עוד יותר לא רוצים? אז ברור שחייבים מהפכה. ובשבילה צריך אנשים שיהיו מעוניינים בה.

כתוצאה מכך, הגיע לנין, שבכלל לא סמך על הפועלים והוא בנה מהפכה על חשבון האינטליגנטים שברמתו וגם על הצבא. באותו הזמן התרחשה מלחמת העולם הראשונה, התנאים היו מעולים והוא לקח את השלטון. אך, כאשר הוא לקח את השלטון הוא לא התחיל לחנך את העם, אלא הכניס בו טרור. ללנין הייתה מטרה מאוד מדויקת וברורה, לבנות משטר. נקודה. דווקא בשבילו היה העיקר, המעשה, ולא הכוונה. לא החינוך של האדם, כדי שיבין בעצמו את עיקרי הדברים וישתתף בעצמו בחיים החדשים. "לא, עדיף שאנחנו נכריח אותו. למה להתעסק עם החינוך? נעמיד לידו משגיח עם מקל, והעניין ירוץ".

כתוצאה מכך, התעשייה התרסקה והמדינה הפכה להוות דוגמה רעה לאנושות למשך עשרות שנים, שעד היום לא מבינה את המשמעות של הרעיונות הקומוניסטיים.

מרקס מראש הזהיר על המשבר, שאותו אנחנו חיים היום. הוא הסביר שצריך לבנות אדם חדש, שלא יהיה עבד אצל בעלי הבתים, המכונות החדשות ולא אצל החברה ששותה את כל האנרגיות מהחברים שבה. במקום זה צריך להרים את האנשים למדרגה חדשה, כדי שהם יעלו מעל כולם ויגדלו להיות בני אדם אמיתיים ויתאחדו באהבה, שמחה וערבות הדדית.

"בעל הסולם" פה ושם נוגע בנקודות האלה, אך לצערנו לא נכנס בהם לעובי הקורה. ובינתיים, מושג הקומוניזם לגמרי מעוות על ידי האנשים שקראו לעצמם "חסידים" של מרקס ואנגלס. אם אנגלס עוד היה מבין על מה מדובר, אז השרשרת הבאה שינתה את הלימוד של מרקס והרסה אותו. הם לא לקחו על עצמם את חינוך העם, והם לא התחילו להכניס לתוך החברה את האהבה וחום הלב, משום שאת זה בדיוק לא רצו שהעולם יראה.

אנחנו נראה לעולם את הכוח, את הכיבוש שלנו, את הרקטות. האם זאת דוגמה של חיים חדשים? הם הלכו בכיוון אחר לחלוטין. ולכן, היום אנחנו מעבירים סדר קריטי ובדיקה של הכול. מה שנעשה באותה התקופה, מאותו הרגע שהאדם בעזרת התעשייה פינה לעצמו שעות פנאי.

הרי, למעשה זה לא הזמן החופשי שלנו, ולא שעות נוספות בעבודה שרק הורסות את כדור הארץ ואת חיינו, והופכות אותנו לעבדים. לא, את השעות האלה צריך לפנות בשביל שנלמד להיות "אדם".

היום אנחנו צריכים להסתכל על הכול בצורה שונה, להרכיב "משקפיים אינטגרליים", ולהבין שזה העיסוק העיקרי שלנו. בשביל זה נולד האדם, בשביל זה הוא מתפתח במשך אלפי שנים. טרוצקיי היה קצת מודע לזה ורצה לכוון את התהליך לכיוון הנכון, אך לבסוף ברח מרוסיה ונהרג בצפון אמריקה לפי הוראה של סטאלין. בזה הכול נגמר.

גלים של היסטוריה עברו על האנושות, יצרו זרמים, שינו צורות, חתכו מנהגים חברתיים, הרימו אנשים מסוימים וזרקו אותם בראש התהליך ההיסטורי. כמובן, שזאת לא הייתה היוזמה שלהם, אלא כך הפעילה אותם ההנהגה העליונה.

בעבודה של מערכת ענקית עבדו הקפיצים הנכונים: מרקס, לנין, פלחנוב, ברנשטיין, טרוצקיי, ועוד אחרים..

אנחנו רואים לפנינו מערכת אינטגרלית ענקית, שבסופו של דבר מביאה אותנו לסיום הפשוט, אנחנו עומדים בפרשת דרכים. או שאנחנו ניתן לאגו שלנו להוביל אותנו הלאה למשטר הנאצי ולמלחמה אטומית, או שאנחנו מכניסים חינוך אינטגרלי המותאם לטבע, כדי להשיג שיוון כללי. במקרה כזה אנחנו נשנה את הפרדיגמה, ואז האדם יסתכל על החיים לא כמו עבד של בעל הבית שלו ושל מקום העבודה שלו. הרי היום כל החיים שלו, הילדים שלו, החופשות, סופי שבוע, הכול, כך או אחרת, קשור לעבודה, וחוץ מזה אין לאדם כלום. אז, מעכשיו, יחד עם הסביבה, הוא יתחיל לבנות אנושות חדשה.

בצורה כזאת הוא ירכוש שלמות. הרי הוא יתחיל להרגיש את המערכת הכללית, ובתוכה השלמות והנצחיות של הטבע, וזה ימלא אותו. הסביבה האנושית תהפוך בשבילו לדבר אחד שלם. התרגשות, התלהבות ברצון הכללי, במחשבה הכוללת תכניס לתוך האדם חיות, והוא יפסיק להרגיש את עצמו נפרד ובודד. הוא ירגיש את עצמו עם כל המערכת, והוא יכניס אותה לתוך עצמו.

אני בטוח שהשיחות, ההרצאות, והאירועים השונים, יעשו את שלהם ותוך כמה חודשים אנחנו נוכל להביא את האדם להרגשה חדשה. האדם מקבל הזדמנות לחוש סביבה כזאת, להתלהב ממנה ודרכה להרגיש את אותה הכללות, אותה המערכת האחת שבה הוא נמצא, הדומם, הצומח, החי, טבע האדם ואת כל מציאות היקום.

ואז אנחנו נבין, שאלפיים השנים האחרונות, היו למעשה התהליך של הכרת הרע. האגו שלנו, שדחף אותנו להתפתחות הטכנולוגית, באותו הזמן הכריח אותנו להשתמש בצורה לא נכונה בפירות שלו. במקום לפנות זמן לבניית המדרגה החדשה שלנו, אנחנו התגלגלנו אחורה והתעסקנו בדברים שאין בהם שום צורך, כמו פירוק המשפחה, החברה וכדור הארץ.

והנה היום, אנחנו מכירים ברע הזה.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 7, 04.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
לא היה טעם לעבוד כל כך קשה!
מרקסיזם – לא מה שחשבנו
קרל מרקס וחכמת הקבלה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest