בערוב ימיו

שאלה: אם נשאל זקֵן: "אתה רוצה להיות קוסם?", הוא יענה: "הייתי רוצה, אבל אין לי רצונות".

תשובתי: לזקנים הרצונות נעלמים. יש להם דחייה מהחיים, עייפות, הם כבר לא מצפים לשום דבר מהחיים. הצעירים מוכנים לכול, אבל אין להם שׂכל, כמו שאומרים "לו הנעוּרים היו יודעים, לו הזקנה הייתה יכולה".

וכך אנחנו חיים. לכן הדבר העיקרי, זה להגיש לאדם בתחילת חייו את יכולת הגילוי של כל ההנהגה. אז הוא יידע כיצד להתנהג, מה לחפש, במה להתמלא, ואז לא יחיה את חייו לשווא, אלא ביציאה לדרגה הנצחית הבאה.

שאלה: אנחנו יכולים לומר לזקן: "תבוא לקבוצת החינוך האינטגרלי, שם אתה תמצא רצון?".

תשובתי: בהחלט! אבל אנחנו יכולים למשוך אותו לא רק כך. צריך לפנות לאדם עם מה שהוא בעצמו רוצה.

אם עדיין יש לו איזה שהם רצונות דומים, אז כן. ואם לא, אם הכול כבר מת בתוכו, אז אנחנו יכולים למשוך אותו שהוא סתם יבוא, יישב עם זקנים אחרים, יתכבד בלחמנייה טעימה ובכוס תה. הוא יראה, ישמע, יעביר את הזמן, יקבל איזה שהן התרשמויות נעימות מזה שנמצא איפה שהוא בחברה. את האנשים בגיל מבוגר צריך למשוך במה שמכונה, אינטרסים של זקֵנים, אבל לא בחומרים גבוהים.

כי צריכה להיות התאמה לצרכיו של האדם. למי שלא נפנה, אנחנו צריכים תחילה לחקור את קבוצת האנשים הזאת, את רצונותיהם, ואל הרצונות האלה לפנות.

מתוך שיחה מס' 3 של מיכאל לייטמן עם נִיקוֹלָאי קְרוּפִינוֹב, 11.03.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מה מניע את האדם?
ההבדל המשמעותי של החיים החדשים
אנושות, מי אנחנו?