בעלי החוב

שאלה: כאשר כל העולם יגיע לתיקון, האם תישמר החלוקה לחלקים הפנימיים והחיצוניים שלו: "ישראל" ו"אומות העולם"?

תשובתי: לא.

האותיות של המילה "ישראל" מסמלות את הביטוי "לי ראש". כך הוא הסדר של התיקון הכללי – מי שמעוררים אותו ונותנים לו רצון מיוחד, הוא נקרא "ישראל", והוא חייב לטפל בכל העולם בהיותו חוליית המעבר בין הבורא לנבראים. זה לא רצון רגיל, כי ה"נקודה שבלב" מנהלת אותו על ידי הקשר עם הבורא. לתוך הרצון הזה הוחדרה תכונת השפעה, אחוריים דנפש דקדושה. ומכאן המשמעות "ישראל", ישר – אל. לא מדובר על בני אדם אלו או אחרים, אלא דווקא על סוג מיוחד של רצון שקשור לבורא, מפני שיש בו אבחנה מה זה השפעה. אפילו שהיא נסתרת, שבורה, אך היא קיימת.

איך אפשר לתקן את אותם הרצונות שבהם אין את אותו הניצוץ, אותה האבחנה של השפעה? זה אפשרי רק בתנאי שהם מצרפים לעצמם את ישראל בתור "ראש", אם שני החלקים מתחברים ועובדים יחד.

כל העולם זה מהות של הרצון לקבל שחייב להיתקן. אבל לעשות את זה הוא יכול רק בדרך של חיבור עם רצון אחר, שבו נמצא ניצוץ של השפעה. ולכן לא נדרש מ"אומות העולם" לתקן את עצמם. אבל מצד שני הם מרגישים צער וכאב, מזה ש"ישראל" לא מתקן אותם.

מכאן נובעת השנאה של העולם כלפי ישראל. כמובן, אף אחד לא תופס את זה, אבל בתת הכרה, לפי הטבע שלהם, אנשים מרגישים את זה ואומרים את הטענות שלהם בגלוי.

התפקיד של התיקון מוטל על אלה ששייכים ל"ישראל". הם צריכים כמה שיותר מהר לתקן את היחס שלהם ל"אומות העולם". בעצם אין מה לתקן ב"ישראל" עצמם, חוץ מהחלק של "אומות העולם" שבתוכם. אם "ישראל" יעבד בצורה נכונה את החלק הזה של הרצונות שבו, אז הוא יבין איך להתייחס לאחרים. אם נדבר בשפת הקבלה אז: "אח"פ דבינה" מסביר לה איך היא צריכה להתייחס ל"זו"ן".

באופן כזה, קודם כל אנחנו צריכים לתקן את "אומות העולם" שבתוכנו, את החלק החיצוני שלנו, וזה ייתן לנו קשר עם החלק הפנימי של העולם. זה הוא סדר התיקון. זוהי חובתנו, ואם אנחנו לא נשתדל לבצע אותה כמה שיותר מהר, אז תבאנה צרות. יגיע הזמן ואומות העולם יתחילו ללחוץ עלינו, כי ההתכללות ההדדית שנוצרה כתוצאה מהגלות נותנת להם להרגיש שישראל חייבים להם.

כתוב: "למה נקרא שמו הר סיני? שמשם ירדה שנאה לאומות העולם." (מדרש שמות רבה ב,ד). "כי ישראל קיבל את שיטת התיקון. אז מאיפה כל הצרות שלנו? מישראל, כי הוא לא מממש את מה שקיבל". התורה, השיטה, מייד מטילה חובות. ואילו הכוח העליון מנהל את אומות העולם ולכן השנאה שלהם מוצדקת.

אבל אנחנו הולכים "נגד הזרם", ומקווים שהצרות תפסקנה מעצמן ללא תיקונים מצידנו. שטויות. יש לנו הרי עסק עם הכוח שמעורר את התיקון. אסור אפילו לבקש ולהתפלל ששנאת העמים תיעלם מהעולם, צריך רק לתת יגיעה כדי שהיא תתוקן. וגם זה לא מפני שזו תופעה לא נעימה, אלא להיפך, אנחנו צריכים להודות עליה מפני שהיא מעוררת אותנו לפנות לבורא.

ולכן זה דבר והיפוכו…

מתוך שיעור על מאמר "הערבות" של בעל הסולם, 05.06.2012

ידיעות קודמות בנושא:
אל תשאירו כתמים לבנים על בד התיקון
שורשי השנאה של העמים
ביוגרפיה רוחנית

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest