קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כשאנחנו מתחילים להרגיש מכות ולחץ על האגואיזם שלנו, כיצד לפנות בצורה נכונה לקבוצה? במה להתרכז?
תשובתי: אם אין לאדם דרישה פנימית כלפי הקבוצה, מה הוא יגיד לה? כל מה שאנחנו עושים, אנחנו עושים לפי הרצון. אם האדם עדיין אינו רואה לשם מה עליו לפנות לקבוצה, הוא לא יפנה אליה.
אני פונה אל הקבוצה אם אני מרגיש חסר אונים, אם אני רואה שאף אחד מהאמצעים שקיימים ברשותי לא יעזור לי, שאין בכוחי לתקן את עצמי ולהשיג משהו. כל החכמה שלי וכל הפוטנציאל שלי לא ייתנו לי שום דבר.
רק אז אני מוכן לבקש עזרה מהחברים. הדרישה מתגלה בי מתוך החיפוש, כשאני רוצה להינצל מהמצב הנורא הזה. ואז אני מגלה שאני יכול לפנות רק לקבוצה. אני פונה אליה חיצונית ופנימית. על אף שהחברים אינם מרגישים את זה, אני כבר רוצה לקבל מהם תמיכה וכוחות. ואז אני פונה עם הבקשה.
אחרת, כיצד אני יכול לשמוע לעצות ולבקש עזרה מהקבוצה? הרי סתם מילים יפות לא יעזרו כאן. אלה פשוט מילים ריקניות שיישארו בחלל האוויר. רק כשהבשיל בתוכי הרצון האמיתי, אני פונה אל החברים. לא משנה אם הם מרגישים את זה או לא. הרי בפנייה שלי טמון כוח הרצון שעושה אותה לאמיתית.
מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 23.02.2011
ידיעות קודמות בנושא:
מי חשוב יותר?
להתכוונן לתדר של ההשפעה
"מקום" המפגש שלנו עם הבורא
