בין המלכות והבינה

זוהר: פרשת ויחי, סעיף ר"י: כמה חשובים מעשי המלך הקדוש, כי במעשים שעושים למטה, [בני אדם] קושרים אותם בדברים העליונים למעלה, בשורשם, כי כל דבר למטה בעוה"ז יש לו שורש למעלה בעולמות העליונים. וכשלוקחים אותם למטה ועושים מעשה בהם, נתעורר כנגדם מעשה שלמעלה, בשורשם שבעולמות העליונים.

"למעלה" ו"למטה" אלו הן הבינה והמלכות. ואם אנחנו חושבים ש"למעלה" זה איפשהו ברוחניות, ו"למטה" זה בעולם שלנו, אין זה נכון. הרי חכמת הקבלה אינה מדברת באף מילה על העולם הזה, לא על האדם שבעולם הזה, לא על הפעולות שאותן אנחנו מבצעים בעולם שלנו. היא מתכוונת רק לפעולות שבתוך הרצון, אשר אותן אנחנו יכולים לבצע בהידמות לכוח העליון, בהשפעה.

לכן "עבודת ה'" נקרא ללמוד ממנו: כפי שהוא מבצע פעולות, כך גם עלינו לבצע את אותן הפעולות בתוך הרצון שלנו. זוהי העבודה שלנו, ללמוד לבצע זאת ולבקש מהבורא את היכולת, את הכוח, את הדוגמה, כיצד לבצע אותן (מנה"י, אח"פ, של העליון בתחתון).

הקשר בין המלכות והבינה, שהמלכות רוצה ללמוד מהבינה את תכונות ההשפעה, לקבל בתשובה כוח וליישׂם אותו כדי להפוך להיות דומה לבינה, זו כל העבודה שלנו. לכן מלכות נקראת העולם התחתון, ובינה העולם העליון. רק ביניהם מתבצעות כל הפעולות של תיקון המלכות (של הנברא, הנשמות) בעולם האצילות.

דווקא למלכות של עולם האצילות עולות הנשמות, הרוצות להתחבר ביניהן. לכן בכל מקום שהזוהר מדבר על העולם התחתון והעליון, זה מתרחש בין המלכות והבינה של עולם האצילות.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 07.09.2010

רשומות קודמות בנושא:
ההידמות שלי לבורא
אף פעם לא מאוחר לקרוא את ספר הזוהר
מלכות דעולם האצילות – זה אני