קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
זוהר: פרשת תזריע, סעיף כ': בשעה שהנשמה יורדת להכניסה בעולם הזה, יורדת תחילה לגן עדן הארץ, ורואה כבוד הרוחות של הצדיקים העומדים טורים טורים. ואח"כ הולכת לגיהנום, ורואה את הרשעים, שצועקים אוי אוי, ואין מרחם עליהם. ובכל דבר מעידים לה עדות. שהרשעים מעידים, איך נענשים על כל חטא. והצדיקים מעידים על שכרם הטוב, שמקבלים בעד כל מצווה. ואותו הצלם הקדוש עומד עליה. עד שהיא יוצאת לעולם הזה.
מדובר תמיד על נשמה אחת, על אדם אחד. גן עדן וגיהנום, צדיקים ורשעים – הם כולם נכללים באדם אחד. אם אנחנו נכנסים פנימה לתוך המערכת של הנשמה שלנו, שוקעים במציאות הפנימית שלנו, וחוקרים שם את כל האפשרויות, זה אומר שאנחנו מטיילים בין גן עדן לגיהנום, וצופים על המתרחש שם, כלומר בונים מפת מסלולים של המשך ההתקדמות.
