בדרך אל האמונה

שאלה: האם אמונה זו הרגשה של הבורא? אני מאמין  מאחר ומבחינתי אתה גדול, חזק?

תשובתי: לא, זו לחלוטין לא אותה אמונה שעליה מדובר בחכמת הקבלה. בחכמת הקבלה במושג אמונה מתכוונים לתכונת ההשפעה, לתכונת הבינה. ואילו זה שאתה מאמין לי סתם כך, בכלל לא נלקח בחשבון בחכמת הקבלה, כמו גם בכל מדע אחר, מפני שזה חסר כל ביסוס.

שאלה: כלומר, אני לא צריך להאמין לך?

תשובתי: זה עניינך.

שאלה: אבל לעיתים קרובות, מה שאתה אומר באמת מתרחש. ואני מאמין לך.

תשובתי: מפני שבדבריי אני מחבר בתוכך מושגים קודמים שלא ניתנים לחיבור. ונעים לך, רגוע, חופשי. צימוד וחיבור של הפכים שמופיעים בך כתוצאה מכך שאתה מקשיב לי, מקנה לך קשר איתי. אתה מתחיל להרגיש על ידי החיישן האגואיסטי שלך שכדאי להקשיב לי, מפני שבאופן כזה אני מניח בך מושגים שקודם לכן לא היו ניתנים לחיבור, לא יכלו להשלים באופן הדדי זה את זה. ואילו כעת הם משלימים זה את זה ואתה סבור שאתה מאמין לי. אבל זו לא האמונה שעליה אנחנו מדברים.

אמונה, זו תכונת הבינה שאותה אפשר לקבל רק מלמעלה, בהשפעתו של האור. האור העליון משפיע על האגואיזם שלך ואתה מתחיל להרגיש בתוכו תכונה שמנוגדת לו, את הרצון להשפיע, למלא מישהו. זו נקראת אמונה. וזו לא אותה אמונה שעליה מדברות הדתות. חכמת הקבלה איננה פועלת על ידי דברים כאלה.

שאלה: יוצא, שעליי עוד ללכת מרחק רב עד לאמונה האמיתית?

תשובתי: מה זה משנה? אתה בכל מקרה בדרך.

מתוך שיעור וירטואלי, 22.12.2019