בבל החדשה

בעל הסולם, מאמר "הערבות":

"ונמצא, שרק בני האומה הישראלית לבד, נכנסו בערבות הדרושה. ולא בני אומות העולם כלל, כי לא השתתפו בדבר."

כך התחיל להתחלק הרצון לקבל. בבבל העתיקה חי עם אחד, שאחר כך התחלק לקבוצות נפרדות שהתפזרו על פני כדור הארץ, מפני שהכוח העליון לא החזיק אותם יותר יחד. הפיזור הזה אומר, שהרצונות לקבל גילו את ההבדלים ביניהם. כלומר, התחילו להופיע כל מיני סוגים של רצונות, ששייכים לדרגות שונות: "סוריה", "עבר הירדן", "ארץ ישראל", "מצרים" וכדומה. במידת הגילוי שלהם אנחנו הרגשנו את עצמנו יותר ויותר מפורדים, עד שהתגלה עד כמה אנחנו בכל זאת מחוברים פנימית זה עם זה.

היום אנחנו נאלצים להתחבר מפני שאנחנו תלויים זה בזה, איננו יכולים זה בלי זה. כך חוזרת בבל, ומחייבת אותנו שוב לבנות "מגדל עד השמיים", אולם כבר לא אגואיסטי. עכשיו אנחנו לא קוראים תיגר לשמיים, אלא עולים להשפעה, לאהבה, להשתוות עם הבורא. וזו נקראת "עלייה עד השמיים" האמיתית.

בימינו, בתקופה של הרס מוחלט של מגדל בבל הישן, אנחנו מגלים עד כמה האגו שלנו הרסני, שממנו באות כל הצרות, עד כמה אנחנו מפורדים ורחוקים זה מזה. כך מסתיים הפיזור של כל הבבלים – כל אחד רוצה לחיות בנפרד, ללא התחייבויות לאחרים, ויחד עם זה מתברר שכדי לשרוד אנחנו זקוקים לקשר הדדי כולל. מתוך התלות בו אנחנו מרגישים, שבכל זאת צריכים להתחבר מחדש. אבל איך?

אז, בזה שמגיעים להכרחיות לבניית מגדל בבל החדש, אנחנו בונים אותו בכך שמתקנים את עצמנו להשפעה. בסופו של דבר אנחנו שוב נהפוך לעם אחד, נבנה את "מגדל מלא כל טוב" ונגיע עד השמיים.

מתוך שיעור על מאמר "הערבות" של בעל הסולם, 04.06.2012

ידיעות קודמות בנושא:
בבל עדיין כאן
ישראל והבבלים
התיקון מתחיל מבבל

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest