את מי מושכת ארץ ישראל?

בעל הסולם, "מאמר לסיום הזוהר": "והמופת הוא, שכל מי שיש לו המשכה לסודות התורה, יש לו המשכה לארץ ישראל."

זה קורה בהתאם לחוקים של "ענף" ו"שורש". כל העולמות מסודרים לפי אותה ה"תבנית", וההבדל ביניהם הוא לא במערכת, אלא ב"חומר". לדוגמה, אפשר לבנות בית מחלקים של לגו או מחלקים של מבנה יותר מורכב, שמיועד לתצוגה כמו "מיני ישראל", מפלסטיק או מעץ, או מאבנים או מבטון… למעשה כל העולם, זה הבית שלנו.

ולכן גם בעולמות הרוחניים פועל אותו העיקרון. החלקים שבהם הם שונים בחומר, אבל היחס החיצון ביניהם זה אותו היחס. המבנה של העולם התחתון זה אותו המבנה כמו של העולם העליון. בשני העולמות אנחנו יושבים ולומדים את חכמת הקבלה.

ובהתאם לכך, איך שאנחנו משתוקקים ברוחניות לרצון להשפיע, כך גם בעולם שלנו, אנשים עם "נקודה שבלב" משתוקקים דווקא לארץ ישראל, ולא לשום מקום אחר. טוב להם במקום הזה. מה שניתן לממש ולבצע לאנשים עם "נקודה שבלב" כאן, הם לא היו יכולים לבצע בשום מקום אחר. ודאי, שבעבודה המשותפת של הקבוצה העולמית, אנחנו משתדלים להתגבר על המרחקים שמפרידים בינינו, על השפות ושאר ההבדלים, ובכל זאת הם נמשכים ומשתוקקים לארץ הזאת.

ומה שנוגע לשאר תושבי ישראל, הם מצאו את עצמם כאן לא לפי קריאת הלב, אלא כתוצאה מהרבה תזוזות על "לוח השחמט" העולמי. הם יתעוררו בעזרתנו, אולם נטייה ומשיכה עצמית אין להם. תן לאדם סכום כסף מספיק והוא ייסע מכאן. בכללות, כמו שכותב בעל הסולם, עם ישראל דומה לשׂק של אגוזים, הוא חי כאן מכורח הנסיבות החיצוניות ולא מתוך המשיכה הפנימית.

מתוך שיעור על "מאמר לסיום הזוהר", 12.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
רצון, נקודה ואור
המשימה המיוחדת של עם ישראל
ארץ האור