"את אחיי אנוכי מבקש"

"תפילה לעני" זה בדיוק מה שאנחנו צריכים אם אנחנו רוצים לצאת לפעולה כמו הכנס במדבר ולחפש את החיסרון הנכון, את הנחיצות. כי חוץ מחיסרון, אנחנו לא צריכים שום דבר. אנחנו קיימים באור אין-סוף, בתוך הרצון להשפיע של הבורא. רק שאין לנו את הכלי שיקבל את ההשפעה הזאת.

דווקא את זה אנחנו צריכים. איך אנחנו יכולים לדעת בוודאות מה הבורא רוצה להשפיע לנו? מה עלינו לבקש? בתורה כתוב על תחילת הדרך: "וימצאהו איש, והנה תועה בשדה, וישאלהו האיש לאמור, מה תבקש?" ויוסף השיב: "את אחיי אנוכי מבקש", את החיבור עם האחרים. איך אפשר להגיע לחיבור אם כולם נמצאים בשנאה והם לא יודעים היכן הם נמצאים, לא מבינים שהם שומרים על הבהמיות שלהם, יוצאים לשדה כדי לצוד או לרעות את העדר, בעוד שאותו אחד שרוצה להידמות לבורא מחפש את ה"אדם" ורוצה לראות באחר את אותו החלק של ה"אדם" (הדומה לבורא)?

כתוצאה מכך הוא מתחיל לגלות את הגלות, את פרעה, ואת הצורך לצאת מתחת שליטתו. הכול מתגלה בקשר בין בני האדם.

לכן, אם אנחנו רוצים לצאת ל"שדה אשר בירכו השם", דווקא לצורך העבודה הזאת, ולהרגיש שאנחנו נמצאים במדבר וצריכים להגיע לחיבור, אז יכול להיות שבחיבור הזה אנחנו נגלה שאנחנו נמצאים בשנאה ושפרעה, הנחש, נמצא בינינו. אבל זה יעורר אותנו לבקש עזרה מהבורא. נקווה שזה יקרה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 02.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
עם מי לצאת להתקפה?
לא ייסורים, אבל גם לא פיקניק
הריקנות שלפני הגילוי