קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
אנשים רבים בעולם מתחברים לכל מיני קבוצות, עמותות, בריתות, קהילות, ודי מרוצים "ממועדוני התחביבים" האלה. בנוסף, אנשים משתפים פעולה גם בעסקים כדי להרוויח ביחד.
ישנם גדולים וקטנים, ממונים וכפופים, אבל, בסופו של הדבר, לכולם יש מטרה ברורה והם מבינים שכל אחד צריך להיות במקום שלו ולתרום, כדי שכולם יוכלו להרוויח. התמונה היא ברורה כאשר התוצאה מורגשת בכיס, או משמחת את הרצון ליהנות שלנו בדרך אחרת.
בכל הקשור לכל הדרכים והצורות של החיבור, הן שונות, כולל הדתות, אולם באופן כללי, אנשים נהנים מאינטראקציה משותפת ומספקים זה לזה רווח מסוים.
זה נראה אחרת כאשר האדם שואל את השאלה על משמעות החיים: "מדוע ולשם מה אני כאן?", ואחרי כל החיפושים, השאלה הזאת רק הולכת וגדלה ומשאירה תחושת ריקנות מבפנים. ואז, בסופו של דבר, האדם מגיע לחכמת הקבלה.
אבל גם כאן הוא פותח ספרים ולא מוצא את התשובה. במהותה, חכמת הקבלה אינה מגלה שום דבר. להיפך, היא נקראת "חכמת הנסתר", משום שהיא מורידה את הכיסוי ומגלה לאדם רק את העובדה שמשהו נסתר ממנו. מה זה בדיוק?
מה שנסתר מאיתנו, זה הבורא. הוא חסר לנו. אם אנחנו נגלה את הכוח העליון של הטבע, שמפעיל את כל צורותיו – הדומם, הצומח, החי וה"מדבר", אז הכול יתברר לנו.
לכן, למעשה, בעולם שלנו, בחיינו, אין שאלה אחרת פרט לגילוי הבורא. הרי, בדרך זו אנו נפתור את כל בעיות, נבין מה קורה לנו, כיצד צריך לפעול, מהן התוצאות של הפעולות שלנו, כיצד הן חוזרות אלינו… בקיצור, הכול מתגלה לנו. כאשר אנחנו נצא מעבר לגבולות של העולם הזה, אנחנו נרגיש לא רק את החיים החומריים הקצרים, אלא גם את כל הדרך כולה, המשתרעת עד לאין סוף. וכל זה בתנאי שנגלה את הבורא, שנבין ונרגיש את המציאות באותה הצורה כמוהו.
ולא רק נבין ונרגיש. כאן נשאלת השאלה: "מה ייצא לי מההבנה וההרגשה הזאת?". חכמת הקבלה עונה בצורה כזאת: "אתה תוכל להבין ולהרגיש במידה שתוכל להידמות לבורא". במילים אחרות, חכמת הקבלה לא רק מאפשרת לנו להכיר את התופעה המסוימת שנקראת "בורא", אלא מציבה את התנאי שאינו מאפיין את העולם שלנו.
כאן אנחנו מסתכלים על הדברים מהצד. לדוגמה, אני מגיע למופע של בלט, ורואה שאנשים רוקדים על הבמה. כאשר אני מסתכל עליהם, אני נהנה, אבל אני בעצמי לא יכול לבצע את הריקוד שלהם. אז, על פי חכמת הקבלה זה לא נקרא "השגה". ההשגה האמיתית דורשת שאני בעצמי אבצע את הפעולה הזאת ומתוך כך אבין וארגיש במה מדובר. אני חייב להיות "על הבמה".
וכיצד, במקרה הזה, אנחנו יכולים להידמות לבורא? בתנאים הראשוניים זה בלתי אפשרי, כפי שמסבירה חכמת הקבלה. הרי, "הבורא" – זה הוא כוח ההשפעה, האהבה, ואני – זה כוח הקבלה, השנאה. כך אני בנוי – אגואיסט שרוצה רק לטובת עצמו. והבורא הוא מנוגד לי, ודווקא הוא ברא אותי בצורה כזאת.
לשם מה? כדי לתת לי את האפשרות לבחור בעצמי מה אני רוצה מהחיים, ולהחליט אם אני מעוניין, מתוך המצב הנוכחי שלי שהוא הפוך מהבורא, להגיע להשפעה. אם כן, אז יש לי ההזדמנות לכך.
כיצד אני יכול להשתמש בה? בעזרת כמה אמצעים שקושרים אותי עם הבורא. מאחר ואני כולי רצון אגואיסטי לקבל, והבורא הוא רצון להשפעה חלוטה, אז אנחנו מנוגדים זה לזה, רחוקים זה מזה ונטולים כל קשר. כדי שאני אוכל במשהו לפתוח, לראות, להשיג אותו, להיות כמוהו, אני זקוק לאיזשהו קשר, קצה חוט.
ויש לי את זה. הבורא הכניס לתוכי רצון לגלות אותו שנקרא "נקודה שבלב" (•). הרצון הזה הוא אגואיסטי, אבל הוא יכול להתהפך. במהותה, הנקודה הזאת היא הצד האחורי של הנשמה, הצורה ההפוכה של ההשפעה, ניצוץ מ"שבירת הכלים" שנפל לרצון לקבל. היא במאה אחוז מנוגדת להשפעה, ודווקא העובדה הזאת מאפשרת לה "להחליף את הקטבים".
לכן, אני מוצא בתוך עצמי שני גורמים: האגו, שרוצה רק לקבל, וה"נקודה שבלב", שגם רוצה לקבל, אבל היא כבר מתייחסת לבורא, ויש לה קשר הדדי עימו.
עם זאת, גם זה לא מספיק. אני זקוק למשהו בינינו, לכוח שבעזרתו אני באמת אתחבר לבורא. זה נכון שהוא מעורר בי את הנקודה של הדחף הראשוני, אבל מהו האמצעי שיאפשר לי לעשות צעד קדימה לקראתו?
מתברר, שקיים "מתאם" מיוחד שנקרא "קבוצה", שדרכה אני יכול להתאים את עצמי לבורא. באופן כללי, מדובר בעשרה גברים, שאיתם אני צריך לעבוד כדי להשיג את המטרה.
אני מעלה את חשיבותם של החברים בעיניי בצורה מלאכותית, אני נותן להם מתנות, (! ♡), מעמיד פנים שאני אוהב אותם, משקיע במערכת היחסים בינינו, משתתף בפעילויות – בצורה אגואיסטית, כמו בקומנדו. ואז אני מקבל מהם תגובה: הרי, הם מדברים על אהבת חברים, על השפעה, והדחף הזה משפיע על ה"נקודה שבלב" שלי, וגורם לה לרצות את מה שהסביבה מדברת עליו. נניח, שאין בחברים שום אהבה והשפעה אמיתית, שזה לו חשוב בעיניהם, אבל אני שומע את המילים שלהם ומקבל את המסר פשוטו כמשמעו. בדומה לכך, אנחנו באופן לא מודע מושפעים על ידי התקשורת.
החברים יכולים להכניס לתוכי את כל הנתונים הנדרשים. כאשר אני נכלל בחברים, אני רוכש מהם את המודעות לחשיבותו של הבורא, שהוא טוב ומיטיב, ומתחיל דרך הקבוצה להתייחס אליו בהתאם. שם, במרכז הקבוצה, אני מוצא אותו. אז אני והקבוצה שלי הופכים ל"כלי", לנשמה אחת, ובה אני מגלה את המילוי, את האור.
זהו התהליך שאנחנו צריכים לעבור.
בעזרתה של הקבוצה אנחנו יכולים לצאת מעצמינו, מתוך האגו שלנו, להתעלות מעליו, להתכלל עם החברים ושם ולמצוא את הכוח הפנימי שנקרא "בורא". זאת כל העבודה שלנו, זה ה"פטנט" של השיטה הקבלית, אמצעי היציאה לעולם הבא. הרי, כאשר בקבוצה אני נפגש עם האור שממלא אותי, ההרגשה שלי נקראת "העולם הבא", "המימד העליון", שהוא הפוך למצב של היום.
ולכן, אין שום דבר חשוב יותר בעולם הזה מאשר הקבוצה ואהבת החברים. זהו האמצעי היחיד שמאפשר להשיג את המימד העליון, לגלות את הבורא בקרב החברים, באחדות בינינו. אם אנחנו לפחות עשרה אנשים, על פי החוק של "שורש" ו"ענף", יש לנו מספיק כוח שדרך ההשפעה ההדדית, נוכל לגלות את הבורא בינינו.
כל השאר כבר תלוי בנו, במידת ההשפעה ההדדית בעשירייה שלנו. בעבודה הזאת אנחנו לא סתם מאחדים את מאמצינו. אפילו בעולם שלנו יש תופעה מיוחדת של תהודה, ובעולם הרוחני היא באה לידי ביטוי בצורה חזקה הרבה יותר. כאשר אנחנו מתאחדים, אנחנו מגיעים לתוצאה הרבה מעבר לסכום הנומינלי של המשתתפים.
כאן פועלת צורה הוליסטית, חוקים של מערכת שלמה: אנחנו לא רק מאחדים את החלקים הבודדים, אלא עושים בינינו עבודה שלמה כדי לגלות את הכוח העליון. השחקנים בקבוצת כדורגל טובה, גם מסוגלים לשתף פעולה בצורה נפלאה, אבל אנחנו מוסיפים לכך את המימד העליון. כמו חלקי מנוע, אנחנו מתחברים בצורה נכונה, ואז המנוע המשותף שלנו מקבל את הדלק להפעלה.
כך מתברר, שהקבוצה היא חשובה באותה המידה כמו הבורא. הרי, היא מהווה את ה"כלי" שבו אנחנו מגלים אותו. על ידי זה שאנחנו נכללים בה, כל אחד מאבד את ה"עצמיות" שלו, רוכש את כל ה"כלי". אם אני התחברתי עם עשירייה, היא למעשה כולה שלי. אני משקיע בחיבור ומתאחד עם החברים בצורה המיוחדת שלי, ב"סגנון שלי", לכן הכול נמצא בידיים שלי וזאת הנשמה שלי.
בצורה כזאת, כל אחד מתחבר עם הקבוצה מתוך ה"נקודה שבלב" שלו, ורוכש את הנשמה. ועל אף שהכלי הוא משותף, אצל כל אחד הוא בא לידי ביטוי בתכונה אחרת, על פי המאפיינים שלו. ובסופה של הדרך, כאשר כל אחד יתקן את התכללותו באחרים, אנחנו נתאחד לאחד שלם ונהיה באמת נשמה אחת.
מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 23.04.2013
ידיעות קודמות בנושא:
הדרך הנפלאה לפסגה
שיטה שמובילה אל האור
ניסוי שהוזמן על ידי הטבע עצמו
