קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך שיעור מס' 6, כנס קרסנויארסק
שאלה: בכנס נוצרה תחושה שלא ניתן לתארה, תחושה של משפחה אחת. אבל כאן נוכחים הרבה אנשים בודדים. מחר הם יתפזרו ושוב ימצאו את עצמם תחת השפעת העולם החיצון. מה עליהם לעשות כדי להישאר כל הזמן בכוונה, לפחות עד הכנס בסנט פטרבורג?
תשובתי: זה תלוי בכם ולא בהם, אדם לא יכול להילחם לבדו. אדם לא יכול להחזיק את עצמו זמן רב במצב נכון. אם אין חברים, אין סביבה נכונה, אז זה מאוד קשה. כל הכבוד לבודדים שהם מחזיקים מעמד בכאלה תנאים, אבל באופן כללי, זה מאוד מורכב! חייבים למצוא בכל מקום שבו אתה גר, לפחות עוד אדם אחד או מספר אנשים, ולפחות בסופי שבוע ובימי חופשה להיפגש איתם לכמה שעות. זה יהיה פורקן רוחני עבורם. ובשאר הימים להתקשר איתם בסקייפ או באיזו צורה אחרת.
צריך לדאוג לבודדים, להכין לוח זמנים שבהם אתם מתקשרים אליהם, מדברים איתם, מכניסים אותם לעבודה כלשהי, נותנים להם מטלות קטנות של עיבוד החומרים וכדומה. אתם צריכים לכלול אותם בישיבות החברים המשותפות, כדי שהם ישתתפו בהן וירטואלית. כלומר, הם צריכים להיחשב כחברי הקבוצה שלכם.
אם במשך תקופה ארוכה הם לא מצליחים למצוא לעצמם שותפים לדרך, ומבינים שהם נפלטים מהזרם הכללי, אז צריך לנסות, עד כמה שהדבר אפשרי, להעביר אותם כמה שיותר קרוב אליכם, למצוא להם עבודה, לעזור. אם זה חבר רציני שהוכיח את דבקותו במטרה ובדרך והוא נחוץ לכם, אז צריך לעשות את זה.
אבל בהחלט אפשרי שאם אתם תנברו בזיכרונכם, אז דרך מכרים או דרך שליחת דואר, באמצעות הפצה נכונה באינטרנט (רק לא מתוחכמת, קבלית, אלא נכונה), אתם תמצאו להם חברים באותן הערים שבהן הם חיים. צריך להשתדל לעשות כך, כדי שסביב כל אחד מהחברים הבודדים שלנו, איפה שהם לא יהיו, תתארגן קבוצה. אבל אם לא קיימת אפשרות כזאת, אז צריך לעזור להם לעבור יותר קרוב אליכם.
מתוך שיעור מס' 6 בכנס בקרסנויארסק, 14.06.2013
ידיעות קודמות בנושא:
החלפת מקום מגורים: בעד ונגד
אל תעצרו את עצמכם
אין מרחק עבור הרצון
