אנטישמיות: הבנה נבואית של העתיד

הרגשת הייחודיות של העם היהודי מתגלה לא רק אצל פילוסופים ופוליטיקאים, אלא גם אצל כל בני האדם על פני כדור הארץ. אבל אין זה עוצר אותם מההתנגדות הטבעית ליהודים. הסתירה הזאת מתחברת בצורה מוצלחת: מצד אחד, כבוד עצום כלפי היהודים, מצד שני, שנאה ורצון להשמידם.

אצל אנטישמים מובהקים רבים, ניתן להבחין בהבנה נבואית של העתיד, דווקא הודות לכך שהם נדבקים לעם ישראל ובזה שעולים יחד איתם, מתחילים לראות את העתיד שלהם ואת עתיד האנושות בזה שמתקרבים בהתבטאויות שלהם לנביאים. כי קליפה וקדושה, כוחות הטומאה והטהרה, נמצאים בדרגה אחת, זה נגד זה. ולכן, כשבוחנים את הפסיכולוגיה והפעולות של האידיאולוגים של הפאשיזם והאנטישמיות מהעבר, צריך לקחת בחשבון את הפעילות של המקובלים והנביאים, ולראות כיצד הם עובדים זה כנגד זה.

שאלה: יוצא שהיה חייב להיות היטלר, מפני שהיה בעל הסולם?

תשובתי: בהכרח. קדושה וטומאה תומכים זה בזה וחייבים להתקיים יחד, עד שנתקנם. מה זה אומר "סיטרא אחרא" (הצד הטמא)? זה אומר שעם ישראל לא סיים את המשימה שלו. על ידי הדוגמה שלהם, היהודים צריכים להביא את העולם כולו לאיחוד ואהבה. אבל מאחר והם אינם נותנים דוגמה כזאת, אז העולם כולו נמצא בתכונה ההפוכה, במיוחד אותם בני האדם שמרגישים את המצב הזה והופכים לאנטישמיים.

כל המנהיגים הבינלאומיים, הפוליטיקאים, הנשיאים, הם אנטישמיים, כי על ידי התכללותם בעבודה הפוליטית ובעובדם עם ההמונים, הם מתחילים בתת-מודע להרגיש שכאן נמצא הכוח שבולם אותם, ואנחנו עושים זאת! אנחנו בולמים את כל האנושות, לא מאפשרים לה להגיע למצב הטוב ביותר, מפני שאנחנו חייבים לעשות את זה ראשונים.

לפני 3,500 שנה אברהם אסף את העם היהודי מאנשים שונים לחלוטין, וחיבר אותו על פני החוק של "ואהבת לרעך כמוך", מעל לכל הסתירות והניגודים ביניהם. כך התקיימנו 1,500 שנה, עד שלפני 2,000 שנה נפלנו מדרגת אהבה לדרגת שנאה. לכן איבדנו את אדמתנו והתפזרנו בכל העולם. עכשיו אנחנו שוב מתחברים. אף אחד לא שואל אותנו, בין אם אנחנו רוצים בזה ובין אם לאו. והיום אנחנו צריכים להראות לכולם דוגמה של חיבור ואיחוד.

למה חיינו כל כך הרבה זמן בגלות? כדי להראות היום, כיצד מתוך האגו בו אנחנו נמצאים, אפשר לעשות חברה אנושית נורמלית, שמתקיימת על אהבת הזולת. בזה ניתן דוגמה לעולם, שפשוט הכרחית בימינו, מפני שהאנושות מתקרבת למצב אינטגרלי של שנאה הדדית, וזה לא יכול להימשך זמן רב: אם השנאה תפרוץ, אז היא תפוצץ את כל כדור הארץ.

לכן אדם שהשיג בפוליטיקה או בעבודה עם חברה, איזושהי דרגה, הוא מבין מי כאן האשם. הוא הופך להיות אנטישמי, לא מפני שגדל במשפחה בעלת אלימות אנטישמית, אלא מפני שרואה את הסיבה לכישלון של העולם להפוך להיות טובים יותר. כלומר השנאה שלו כלפי היהודים כבר נדרשת! הוא מדבר על משימתם הכושלת, על זה שהם מהווים הפרעה לעולם כולו.

החרם שמתארגן עכשיו נגד ישראל, הוא בעל אופי כלל עולמי. כך זה נובא על ידי הנביאים שלנו, שכל העולם ייצא למלחמה נגדנו, וזה לא מפני שהאנושות לא אוהבת אותנו, אלא מפני שדרך השנאה הזאת מגיעה אליה ההכרה בשליחות עם ישראל. דרך השנאה הם יבינו מי אנחנו. ואז יחד עם השנאה העצומה, תופיע אצלם האפשרות של הבחירה החופשית: אני שונא אותו, אבל הוא נחוץ לי. איך אפשר לחייב אותו לבצע את המשימה שלו? כך אומות העולם ייאלצו את ישראל לממש את ייעודם.

שאלה: אתה אומר, שככל שהקדושה גבוהה יותר בעם היהודי, כך קליפת אומות העולם גדולה יותר. האם זה אומר, שככל שאנחנו נעלה יותר מבחינה רוחנית, כך הכוחות שמתנגדים לנו יהיו חזקים יותר?

תשובתי: לא, ככל שנגדל יותר, כך נוכל להראות יותר לאנושות כיצד צריך ללכת קדימה. במצב ההתחלתי, קדושה וטומאה, אגואיזם ואלטרואיזם, קיימים כשני כוחות מנוגדים שווים. דווקא ביניהם נמצאת הבחירה החופשית שלנו, ההשתתפות שלנו.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "הדור האחרון" מס' 11, 23.6.2015