אמת ואמונה

במציאות שלנו יש שני מצבים: מצב אחד, זו המדרגה שבה אני נמצא עכשיו, מרגיש את העולם הזה, את עצמי ואת כל מה שנמצא סביבי. זו המציאות שלי, החיים שלי, כל מה שאני מרגיש.

אבל חכמת הקבלה אומרת לנו, שישנה עוד מדרגה אחת שנמצאת למעלה ממני ושונה ממני בתכונות. התכונה שלי היא רצון לקבל, והתכונה של המדרגה העליונה, של המימד העליון, זה רצון להשפיע.

אם אני מתוך החיים שלי מסתכל בבת אחת על שתי המדרגות, אז אני מתקדם למטרת הבריאה. אני כל פעם לוקח בחשבון שיש מעליי מצב יותר עליון שאליו אני צריך להגיע, לכן כל החיים שלי מכוונים ומוקדשים למטרה העליונה הזאת.

אבל אז אני מרגיש שאני נמצא בפיצול מסוים בהרגשה, בתפיסה, בהבנה, בקביעת המצב שלי. או שאני צריך לקבל הכול לפי מה שאני מרגיש, בהתאם לרצונות ולתכונות שלי, בשׂכל וברגש, ובאופן כזה אני מעריך את המצב שלי מבפנים, כמו שכולם עושים את זה. או שאני כבר מייחס את עצמי למדרגה יותר עליונה ומעריך מנקודת מבט של איך שהייתי מסתכל על עצמי משם, מהכיוון של הבורא שמסתכל עליי.

המדרגה העליונה שולטת וקובעת את כל מה שקורה איתי עכשיו. אז איך אני יכול לתאר את עצמי כנמצא במדרגה הבאה, היותר עליונה? – אני צריך לתאר את עצמי שהשגתי את התכונות של המדרגה העליונה שכולה מכוונת להשפעה, שאני נמצא באהבת הזולת, אהבת חברים, באהבת תכונת ההשפעה עצמה, שזה נקרא אהבת הבורא. אני מתאר לעצמי, איך הפסקתי לשנוא את תכונת ההשפעה והאהבה הזאת והתמלאתי בה וזה הפך עבורי לתענוג.

במקרה כזה, אני כבר מסתכל על המציאות מנקודת מבטו של העליון, מצד הבורא. כלומר התפיסה שלי מתפצלת. אם אני שוקע במצב שלי וקובע הכול מתוך התכונות, התחושות והחשבונות שלי לפי העיקרון: "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות", אז זה נקרא אמת, דעת שלי, בהתאם למצב האמיתי שלי ומה שאני מרגיש. או שאני מסתכל ממצב יותר עליון, שכביכול כבר עליתי אליו ואני נמצא בו: איך הייתי רואה, מרגיש ושופט את המתרחש אם הייתי נמצא בתכונת ההשפעה ובאהבת הזולת, בצמצום של האגו שלי?

מצב כזה נקרא "אמונה". כלומר יש שתי דרגות: אמת ואמונה. בדרגת האמת הנוכחית אני מרגיש חסרונות, חוסר שלמות, לא נוח לי, לא טוב, כמו לכולם בעולם הזה ואפילו יותר גרוע, מפני שאני רוצה להתעלות מעל זה. במצב של אמונה שורה שלמות, לא חסר כלום, שלווה ונוחות. אני נמצא בדבקות עם הכוח העליון, רואה מסוף העולם ועד סופו, אני מלא בהודיה לבורא.

אני צריך להימצא בשני המצבים האלה יחד! ואז אני קובע לעצמי את הכיוון ממצב למצב. נדמה לי, שבכזאת צורה זה לא קשה לתאר לעצמי את זה ואפשר להישאר בכזו תפיסה "כפולה", וכל פעם להשתדל לקרב את העתיד, שתכונת ההשפעה והאהבה דרך הקבוצה באמת תביא אותה למדרגה עליונה יותר.

יחד עם זה, יבוא עניין של "הכרת הרע", אי היכולת של כזאת עלייה, ותיוולד "תפילת רבים". צריך יהיה לאסוף ולצבור על החשבון שלי מאמצים, בכך שכל פעם עולים ויורדים, שוב מאבדים הכול וכך ממלאים את הים של "סיטרא אחרא". הים הזה בינתיים בולע את כל המאמצים שלנו בזמן שהאדם נופל, אבל אחר כך הוא יחזיר לנו הכול בחזרה, לפי התנאי: "חיל בלע ויקיאנה", ואז אנחנו זוכים לעלות למדרגה יותר עליונה.

צריך להרגיל את עצמנו לעבודה כזאת. אבל נראה לי שזה בהחלט אפשרי להחזיק את עצמי בו זמנית בשתי המדרגות – אמת ואמונה.

מתוך ההכנה לשיעור, 28.11.2013

ידיעות קודמות בנושא:
המדרגה הבאה, זו ראיית עולם אובייקטיבית
להתבטל כלפי האמת
אם אין שמחה, אין אמונה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest