קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
אם אנשים בעולם היו מבינים שכל הצרות שעוברות עליהם – רעב, מלחמות, מחלות – אפשר היה לאזן ולבטל בקלות על ידי פנייה אחת לבורא. צריך רק להתקדם אליו, לפני שכל הצרות שרודפות אחרינו אלפי שנים ייפלו עלינו. עד כמה החיים שלנו היו קלים ופשוטים!
כי כולנו נמצאים באותה הצָלחת, באותה המגמה. אבל כמה אלפי שנים יש לחץ על האנושות, כדי שבסופו של דבר היא תבין, שאין ברירה וצריך להתקרב לבורא. רק לשם זה באות כל הבעיות.
מכמה צרות ובעיות היינו נמנעים במשך כל ההיסטוריה, אם מאז בבבל העתיקה היינו שומעים לאברהם ומתחברים כאיש אחד בלב אחד? – כל ההיסטוריה שלנו הייתה אחרת. היינו מגיעים בקלות למימד העליון, וחיים כמו בגן עדן, בהרמוניה ובשלמות של הרצון לקבל והרצון להשפיע, מפתחים את התפיסה שלנו עד לשלמות המלאה.
אסור לשכוח שכל הצרות והבעיות נועדו לדחוף אותנו לבורא. אבל בינתיים האדם מתפתח בדרגת דומם, הוא מתקדם לאט מאוד, ועובר הרבה ייסורים. בדרגת הצומח ההתפתחות הופכת ליותר אינטנסיבית, בדרגת החי והמדבר ההתפתחות עוד יותר מהירה. אנחנו רואים, שמהירות השינויים גדֵלה יותר ויותר ומגבירה את הקצב, לכן במשך החיים שלנו אנחנו יכולים לעשות הרבה מאוד פעולות שונות, אפילו כל שעה.
יש לנו אפשרות לבדוק איך זה משפיע על זה, ואיך ההתקדמות שלנו לבורא משפיעה על זה שאנחנו בורחים מהצרות. נאמר: "אחור וקדם צרתני". "קדם", זה ההשגחה הישירה של הבורא במקרה שאני נמשך אליו ומושך אליי את המאור המחזיר למוטב, בהתאם ליגיעה שלי.
ו"אחור", זה ההשגחה העקיפה שלו, אם אני מתעצל לתת יגיעה ומתקדם בעצמי. אז אותו האור שהיה צריך להתגלות לי כ"אור מקיף", המחזיר אותי למוטב, הוא משפיע עליי על ידי האחוריים, כדי להחזיר אותי לאותו המקור בדרך של ייסורים. וההתקדמות הזאת היא כבר נעשית באריכות הזמן ומלווה בהרגשת הצרות והייסורים.
כמו ששרים באחד משירי השבת: "אם תחנה עליי מחנה, לא יירא ליבי! אם תקום עליי מלחמה, בזאת אני בוטח!".
אם תחנה עליי מחנה, לא יירא ליבי! – זהו מצב גדול, כאשר האדם נמצא בהכרה שמקדמים אותו מאחור על ידי לחץ, מפני שכזאת היא צורת ההתקדמות שלנו. אבל, בזאת אני בוטח, במלכות שמיים, בכך שמבין שהכול בא משם, ולכן רק בנטייה למעלה בלבד הוא יכול להציל את עצמו מכל הצרות והבעיות. והעיקר, שהוא בוטח בעזרתו של הבורא, בזה שיוכל להימשך ולהשתוקק אליו, לא מטעמים של פחד, אלא כדי לעשות לו נחת רוח.
מתוך ההכנה לשיעור בוקר, 13.10.2013
ידיעות קודמות בנושא:
מדוע בדרך הרוחנית אין תמרורים?
האם אפשר להתגונן מהבורא?
החכם שלומד תורה לשמה
