קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
להתקרב לאחרים, משמע לקרב לעצמי את הרצונות והמחשבות שלהם, כדי להרגיש אותם כמו את רצונותיהם של ילדיי. באותו האופן צריך להפוך להיות חשוב לי כל העולם, כאילו כולם קרובים שלי. אחר כך אני מרגיש את הקשר של "הקרבה" הזאת יותר ויותר, עד שאני מתחיל להרגיש שהם החלקים העצמיים שלי, ואפילו לא חלקים, אלא ממש אני עצמי! זוהי בעיה פסיכולוגית נטו.
במידת ההתקרבות שלי אליהם, אני מרגיש כוח שממלא את החלל בינינו, שָם מתגלה הבורא. ככל שכל אדם בעולם ידאיג אותי יותר, כך אני אהיה קרוב יותר לבורא, וכך יהיו לי יותר סיכויים לגלות אותו. אך אם אני דוחה את האחרים ואת האפשרות להתקרב אליהם, כך שמקיף את עצמי באינטרסים האגואיסטיים שלי, אני סוגר בעצמי ממני ומכל האחרים את הבורא, את הטוב והעונג, ובכך מזמין את כל הרע והייסורים בעולם.
אם לא נתחיל להשתמש בחכמת הקבלה, האנושות תתחיל להיות מרוחקת ומפורדת בתוכה, גם אנשים בודדים וגם מדינות שלמות. ואז מעלינו יתחיל להתעבות החושך, הרבה יותר חזק מעכשיו. הבורא יתחיל יותר ויותר להתרחק מאיתנו, בהתרחקותו יגיע סימן קריטי, ואז תתחיל מלחמת עולם. הכול תלוי רק בהתקרבות או בהתרחקות של הכוח העליון, בזה הוא מזמין את כל הפיצוצים, האסונות, המגפות, המלחמות, עד למלחמת עולם ממש.
בינתיים אנחנו נמצאים פשוט ב"גלות" (איבוד הרגשת הבורא). הוא די קרוב אלינו, ובכוונה מתקרב עוד יותר, כדי לגלות לנו את הקשר הגלובלי של העולם, כל עוד לא מאוחר, עלינו להבין שאנחנו אחראים להביא את כל הידע הזה לכולם, וכאן הכול תלוי ברצון שלנו.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "תכונתה של חכמת הנסתר בכללה", 13.01.2011
ידיעות קודמות בנושא:
קל לשחות עם זרם הטבע
