קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
העבודה הפנימית מתחלקת ל"לילה" ו"יום". "לפנות בוקר" אדם מתפלל על הצלת השכינה מהגלות. אלה הם מצבים פנימיים, שהאדם מרגיש שנמצא בגלות מתכונת ההשפעה, מהרצון הטוב, מארץ ישראל – הרצון שמכוון ישר לבורא (ישר-אל).
צריכים להתעמק מעט בתוך ההרגשה הזאת על מנת להרגיש את העומק של הרצונות האגואיסטים שלנו. הרי, אם אתה לא נמצא בארץ ישראל, אז אתה נמצא בעבדות מצרים! צריכים להבין עד כמה גדולה ההסתרה ושאתה אינך מסוגל לצאת ממנה בעצמך.
אבל אסור לאבד שליטה על המצב הזה, ולאחר שבדקת את עצמך, עליך להתעורר ולצאת ממנו – להתרומם ולדאוג שיהיו לך כוחות, ושלא יאבדו לחלוטין בתוך הרגשת הגלות.
עכשיו צריך להתעורר בהדרגה ובתוך החושך להכין את הרצונות שלך לקראת האור. מורת הרוח שאתה הרגשת במצרים, צריכה לעבור מהרגשה גשמית שרע לך – לפנייה שמעוררת תיקונים. היא הייתה נחוצה, אחרת אתה לא היית מתעורר.
צריכים לבדוק לאילו תיקונים אתה זקוק ולהתחיל לכוון את עצמך להשפעה עד שתגיע לדרישה אמיתית להשפיע, כלומר לרכוש "מסך".
אנחנו לא מבינים שנמצאים בהשפעה – זה מאוד לא פשוט. חיבור שאדם משיג עם הבורא, נותן לו מילוי עצום, מרכך את לבו ונותן הרגשת שחרור מוחלט מהאגו שלו, הוא מתחיל לשלוט עליו. האור מגיע ומשתלט על האדם, אם הוא מגיע לחיבור נכון עם הזולת.
ולזה צריכים רצונות ("כלים") חזקים מאוד כדי לא לאבד עשתונות, לשמור על שליטה עצמית ולקבל את ההרגשה הזאת דווקא כדי להביא תענוג לבורא. הרי יש כאן סכנה גדולה ביותר להתחיל להנות לעצמו, ואז אדם ייפול כבר לא סתם לתוך רצונות ארציים אגואיסטים קטנים, אלא ממש ל"קליפות".
לכן, עלינו להכין את הרצונות שלנו לקראת האור בתוך חשכת הלילה, ואחר כך ממש לפני עמוד השחר, כאשר מתחברים ה"פרצופים" העליונים הרוחניים אבא ואימא. כל התענוגים הרוחניים והאור העליון – הם תוצאה מהחיבור, כלומר, האור והחום שנולדים ממנו.
לכן, מצד אחד צריכים להשתוקק מאוד לחיבור, ומצד שני, לעצור ולבקר חזק את עצמך כדי לא להידבק בצורה אגואיסטית טבעית, אלא רק בצורה מבוקרת ומחושבת. אדם, כביכול, רץ מהר, רוצה להגיע לחיבור, אבל ברגע האחרון, לפני שהוא נוגע, עליו לבלום בבת אחת ולבדוק את עצמו! זהו כל עניין המלחמות בכניסה לארץ ישראל.
אדם צריך לבדוק את עצמו היטב, האם הוא יגלה את החיבור הזה עכשיו דווקא על מנת להשפיע. מפני שכל עוד הוא לא נמצא בחיבור, לא נורא כל כך אילו כוונות יש לו. בינתיים גם הפעולות וגם הכוונות שלו אגואיסטיות – הכול שבור. אבל כשהוא כבר מתחיל את הכניסה לחיבור – יש סכנה של כניסה ל"קליפות".
כתוצאת מהחיבור והגילוי שבא בזכותו, צריך להיות מכוון רק לבורא ולא לעצמו! כאן מתחילה המלחמה האמיתית נגד הרצון לקבל שלנו.
מתוך שיעור על פי אגרת של בעל הסולם, 02.09.2012
ידיעות קודמות בנושא:
לפרוץ דרך הקוצים אל החרות
העבדות היא העדר תכונת ההשפעה
קליפה מגינה על הפרי
