אל הקומה הרביעית, אל האהבה

בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, אות קט"ז: "כי הזוכה למצות האהבה, דהיינו על ידי התשובה מאהבה כנ"ל, שזוכה על ידיה, שהזדונות נהפכו לו לזכויות".

בכללות, בדרך שלנו נמצאות ארבע מדרגות.

למטה נמצא הרצון לקבל השבור, כלומר האח"פ השבור. זה נקרא "זדונות". במדרגה הבאה נמצא הרצון להשפיע השבור, כלומר גלגלתא ועיניים (ג"ע) השבורים. זה נקרא "שגגות".

מעל זה נמצא המחסום. מעליו נמצא הרצון להשפיע המתוקן, ג"ע. זוהי מדרגת הבינה, "צדיק שאינו גמור", שמבצע 612 (תרי"ב) מצוות, וזהו המצב של "חפץ חסד" (ח"ח), "לשמה". ולבסוף אנחנו מגיעים ל"מצווה האחת" שהיא המצווה ה-613, מצוות האהבה. זהו כבר הרצון לקבל המתוקן.

עם מעבר המחסום, השגגות הופכות למצוות והזדונות הופכים לשגגות. ועם העלייה למדרגת האהבה, השגגות שנותרו הופכות למצוות באח"פ המתוקן, והמצוות עולות מהדרגה השלישית לגלגלתא ועיניים.

לכן, ה"זדונות" הם הרצון לקבל על מנת להשפיע, שנשבר והפך לרצונות לקבל על מנת לקבל, לאח"פ השבור, המקולקל. והגלגלתא ועיניים השבורות הן ה"שגגות".

כשאנחנו מתארים את כל זה, העיקר הוא לא לצאת מהמסגרת של עשר ספירות. אם כבר להתבלבל, אז שזה לא יהיה במרחב הדמיון, אלא בגבולות ברורים.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 20.03.2012

ידיעות קודמות בנושא:
על מה אתה מבזבז את החיים
להיפטר מהזדונות
להצית את ניצוץ האהבה