דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / אי אפשר לבנות "פרצוף רוחני" ללא איחוד העם

אי אפשר לבנות "פרצוף רוחני" ללא איחוד העם

שאלה: איך המשימה של איחוד העם קשורה לבניית "הפרצוף הרוחני" שלנו?

תשובה: קודם כל, אנחנו מארגנים את החלק הקטן, את כל מי ששייך ל"ישראל" הרוחני, שהם כל החברים שלנו בכל העולם, כל הקבוצות. אם אנחנו משתוקקים לחיבור בינינו, אנחנו בונים את "הפרצוף הרוחני", אך ה"פרצוף" הזה הוא קטן מאוד, זה רק גלגלתא ועיניים (גו"ע).

על מנת שגו"ע הזה יהיה בעל עוצמה, אנחנו חייבים לחבר לעצמנו את האח"פ. בגו"ע יש עביות 0-1-2-3-4, וגם ב"אור החסדים" יש נרנח"י משלו. לכן אנחנו מוכרחים לארגן את ההפצה החיצונית. כתוב על כך, שהעמים ייקחו את בני ישראל על כתפיהם ויביאו אותם לירושלים לבנות את בית המקדש. (ישעיה, י"ד): "ולקחום עמים, והביאום אל מקומם, והתנחלום בית ישראל על אדמת ה'". וכן (ישעיה, מ"ט): "והביאו בניך בחוצן, ובנותיך על כתף תנשאנה".

בצורה כזו אנו עולים לגובה של בית המקדש. אבל כאשר מתחילים כבר לבנות אותו, אומות העולם שהביאו אותנו לשם נכנסים ומתכללים בבניין הזה ל"פרצוף רוחני" אמיתי הבנוי מ- 10 ספירות, ל"מלכות דאין סוף".

אנחנו לא יכולים לבנות את "הפרצוף הרוחני" שלנו ללא עם ישראל וגם ללא כל העולם. אך קודם כל צריכים לחבר את עם ישראל כאח"פ לגו"ע שלנו.

לכן אנחנו עוסקים בהפצה. אין לנו פשוט ברירה, כי אם לא נפיץ אנחנו בעצמנו לא נגדל. ולא מדובר כאן בגדילה כזאת שבעקבותיה האנשים יתחברו אלינו ויהיו כמונו. אלא שבזכות זה שנשרת את העם גו"ע שלנו יגדלו לכיוון המטרה העליונה.

שאלה: מה העם מקבל מההפצה שלנו?

תשובה: אם אנשים תומכים בנו, הם מקבלים דרכנו "אור מקיף" ואפילו קצת יותר מזה. הכול תלוי בכמה הם קשורים אלינו. אפשר אפילו לקבל הארה פנימית. ללא ספק תופיע הרגשה חזקה של תמיכה, ביטחון, הגנה.

אין הבדל באור, אם זה חכמה או חסדים, הכול תלוי רק במקבלי האור. אם האנשים מבטלים את עצמם ומתחברים אלינו, אז מגיעים לדרגה הראשונה "דומם" ומתחילים להרגיש בה את הכוח הרוחני.

שאלה: מה עוד נדרש מהאנשים חוץ מהסכמה איתנו ותמיכה?

תשובה: אנחנו צריכים לתת חינוך לעם ולא סתם לבוא פעם אחת, להסביר מה אנחנו עושים ולקבל את תמיכתם. אנחנו חייבים לערב את כולם בתהליך מערכתי חינוכי ובזכות זה אנחנו נגדל.

מתוך השיעור על מאמר של הרב"ש, 16.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
במידת היגיעה, השׂכר
הגיוני? הגיוני!
העולם שלנו הוא תחנת ביניים

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest