אינדוקציה רוחנית

בעל הסולם מסביר בספרו "בית שער הכוונות", שהכוונה תלויה ברצונות שאין עליהם מסכים (כלים דעיגולים) – כלומר, עלינו להבין שאנחנו נמצאים בשליטתם של הרצונות שעלינו לבנות מעליהם מסך (כלים דיושר).

המסך (כוח אנטי-אגואיסטי) יופיע רק אם אני בעצמי ארצה לבנות אותו ולברר היכן נמצאים ברצונות שלי "הראש" והיכן "הרגליים", מה חשוב לי יותר ומה פחות.

אם אני רוצה לעבוד ב"קו ישר", עם המסך, אני מתחיל להיכנס להתנגשות עם הרצונות "דעיגולים". נוצר בינינו מתח, כי הרי אני רוצה לקבוע סולם ערכים חדש, לא בהתאם "לעיגולים" אלא בהתאם "ליושר", למסך האנטי-אגואיסטי. העיגולים מתחילים להשפיע עליי ולדחוף אותי באופן שעוזר לי להגיע לאן שאני אמור להגיע.

אם אני רוצע לנוע, אני חייב שיהיה לי מסך. אם אני רוצה לקבל מסך, אני נע דווקא על הרצונות "דעיגולים" הפועלים ללא מסך. יוצא שאני מכניס את "הקו" שלי לשדה של הכלים "דעיגולים", כאילו אני מכניס חוט ממתכת שנע בשדה מגנטי, יתחיל לזרום בו זרם, אור, לפי החוק של "אינדוקציה" רוחנית.

אם אני רוצה שכל הרצונות שלי יהיו מכוונים לכיוון אחד (לכיוון הבורא), אני בונה את "הקו" שלי (רצון עם המסך) בתוך "העיגולים", זה נקרא כוונה או תפילה. בעל הסולם כתב את הספר "בית שער הכוונות" (יסודות הכוונות) כהקדמה לסידור הקבלי שאותו רצה לכתוב אחר כך.

מצ"ב דף מתוך סידור של הרש"ש:

מתוך שיעור על הספר "בית שער הכוונות", 17.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
איפה ה"אני" האמיתי?
הראי של רצונותינו
טעות אופטית