אין מקום לתוקפנות

שאלה: בזמן שהאנשים מתקשרים ביניהם, הם לעיתים קרובות מגלים באופן בלתי מודע תוקפנות. האם צריך לתת לאדם להבין איכשהו, שברגע נתון הוא מגלה תוקפנות, אפילו באופן בלתי מודע, מבלי לשים לב לכך, או להשאיר את זה כחומר לעבודה ולהבהרה בקבוצה?

תשובתי: אני חושב שבקבוצה כל זה יתחיל להתיישר, אפילו כבר בזמן לימוד החומרים הראשוניים ביותר.

אבל ישנם כאלה אנשים שלא מגיבים לזה, שלא שומעים. צריך למקם אותם בקבוצות נפרדות. זה כבר עניין אחר.

בדרך כלל, התוקפנות הרגילה נכבית מהר מאוד, היא נעצרת בפני אותה המטרה הגדולה שאותה אתה מציע, כשאתה מכליל את עצמך בשלם חדש, כדי לגלות עולם שלם, הרמוניה. כאשר אתה מסביר להם את מבנה הבריאה, את תפיסת המציאות, הם מתחילים "למעוד", כלומר, כבר לא נשאר מקום לדברים פעוטים כמו תוקפנות אישית.

מתוך שיחה מס' 11 על החינוך האינטגרלי, 16.12.2011

ידיעות קודמת בנושא:
ההנהלה הרוחנית של הקבוצה
מאמצים משותפים
חוק ההרמוניה האוניברסלי