אין דרך חזרה

שאלה: כיצד האדם יכול להרגיש ש"אין עוד מלבדו" אם עדיין לא השיג השפעה?

תשובה: לפני שאני מגיע להשפעה, אני מנסה לארגן בשכל ובלב את ההבנה ש"אין עוד מלבדו". יותר קל לעשות את זה בשכל, בלב זה יחסית יותר קשה.

זה תלוי ביחסים שלי עם הקבוצה ובאופן שאני בונה יחד איתה את הכלי החדש שבו אני מסוגל להחליט ש"אין עוד מלבדו".

במידת החיבור בינינו אנחנו בונים את "אנחנו" הכללי שלנו, את "כדור הפטל", את הסך הכול של כולנו. אך בנקודה הזאת של "אנחנו" לא אני נמצא, אלא ביטול העצמי שלי. כלומר במרכז המעגל הזה אני נמצא כבר מעל האגו שלי.

ניתן להכפיל אחד בשני את כל הביטולים העצמיים שלנו: פי 10, פי 100, פי 1000, יותר ויותר ככל שאנחנו מתאחדים. יוצא מכך, שאני רוכש רגש ושכל חדשים רוחניים שעל ידיהם אני אגלה את הבורא.

ואם לדייק, אני אגלה את הבורא לא בתוך העשירייה, אלא בקשר בין העשיריות. העשירייה אמורה לגלות את האגו שבה ולהתעלות מעליו על מנת להתחבר עם האחרים. הרי העשירייה היא עוד לא המעגל החיצוני.

כאשר אנחנו מתחברים עם עשיריות האחרות, נוצרות בינינו כל מיני צורות קשר שכבר מסוגלות לחשוף לנו דמות מסוימת של הבורא, לאפשר לנו לראות אותו במשהו.

כלומר, אין יותר איפה לחפש את "אין עוד מלבדו" חוץ מנקודת הקשר הכללי. זאת עבודה פשוטה באיחוד של כל האנשים, ולכן כתוב: "ונהרו אליו כל הגויים".

ההרגשה של "אין עוד מלבדו" תלויה אך ורק במידת הביטול העצמי שלנו, מפני שאנחנו בונים את זה מעל האגו, כמו גג לסוכה. מ"אני" אתה יוצר "אנחנו", ומ"אנחנו" – "אותו", את הבורא.

היכולת לבטל את עצמך נקבעת על ידי הסביבה, עד כמה אתה מרכין את ראשך לפניה. כל רגע הבורא נותן לאדם אפשרות כזאת, האור העליון פועל ללא הפסקה, אבל הכול תלוי בהסכמה שלך להתבטל, האם אתה מנצל את ההזדמנות שניתנה לך או לא.

אם לא הכנת את עצמך, תקבל את האור מהצד ההפוך, כלומר, במקום התקרבות שלו תרגיש ריחוק. כך זה קורה בחיים הרגילים: נותנים לך איזושהי הזדמנות מיוחדת להתקדם, ואתה מקבל אותה כהפרעה וכמכשול. לא התכוננת לקפיצה כזאת, ולכן במקום קרש קפיצה אתה רואה מחסום גבוה ובלתי עביר.

חופש הבחירה הוא רק בדבר אחד: להתבטל בפני הסביבה, להיכלל בה ולהיות כמו חברים בכל. תנסה לממש את זה בכוח, אתה מסוגל לעשות זאת. רק בזה הבחירה החופשית שלך ולא צריך יותר כלום. הבורא מביא אותך לגורל הטוב ומהנקודה הזאת אין דרך חזרה, אלא רק קדימה.

תתחיל להיכנס לתוך הקבוצה, להיכלל בה ולבנות עם האחרים את הכלי המשותף שבו תגלה את הכוח העליון. העולם שלנו הוא עולם המעשים. בשביל זה אנחנו נמצאים בו, מפני שאפשר לבצע בו פעולות ללא הסכמת הלב. בזה כל היסוד של העולם המדומה שלנו, אבל המשחק הזה מאפשר לנו להתקדם ולבנות את העצמאות שלנו ברוחניות, וזאת דווקא בזכות זה שאנחנו "רמאים".

מתוך שיעור על מאמר של הרב"ש, 10.10.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הסתר הקודם לגילוי
שני מצבים
לוותר על ה"אני" הנוכחי