קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בעל הסולם כותב "אין מעלה יותר חשובה, ממדת האמת, ואין גנות כמדת השקר". אבל איך אנחנו יכולים לדעת מהי האמת ואיפה היא? רק נדמה לנו בדמיון שלנו, בפנטזיות, שאנחנו יודעים מהי. ואנחנו יודעים, שמה שנדמה לנו כאמת היום, מסתבר מחר כשקר.
הרי הרצון שלנו מתחלף ומשתנות כל העובדות הנראות לעין – החומר השתנה והצורה שאתמול הייתה בחומר כבר לא נראית לי היום… ויוצא, שהיום אני עובד בהתאם לאיזושהי צורה המלובשת בחומר ומחשיב אותה כאמת ומחר יכול לזרוק אותה ולומר שזה שקר, בהתאם למה שאראה מחר.
תמיד צריך לפעול בהתבסס על הרצונות ועל הצורות המלובשות בנו באותו רגע, ברגע שבו אנו נמצאים. ולא מדאיג אותי שלפני מאה שנים חשבתי אחרת ובעוד מאתיים שנה אחשוב אחרת. הכול יהיה חדש – חיים חדשים, שמיים חדשים, ארץ חדשה. בכל מקרה, צריך להחליט על בסיס העובדות של היום.
מכאן מובן, שאין לנו יכולת לשפוט אחרים, את אלו שמעלינו או מתחתינו. כיצד אפשר לשפוט מישהו נמוך ממך בדרגה, שעדין לא מתוקן, אבל ממקומו הוא צודק?! כל הטעויות, הבעיות, והעונשים ניתנים בכדי, "לדחוס" אותנו לתוך צורה המלובשת בחומר, כדי לא לאפשר לנו להתנתק מהחומר ולהתעסק בצורות מופשטות. חשוב מאוד לזכור זאת בזמן לימוד ספר הזוהר. הרי תפקידו להכניס אותנו לעולם הרוחני, וכאן יש לנו פיתוי גדול לשקוע בפנטזיות ומיסטיקה.
הגוף שלנו מאוד רוצה לשקוע בפנטזיות ומיסטיקה, כי כך הוא מרגיש פחות ייסורים. וכדי, להחזיק עצמנו במסגרות החומר, צריך להשקיע מאמצים – וזה התיקון. ואני חייב לתקן את עצמי. אני צריך להכניס לצורה האגואיסטית, המקבלת את צורת ההשפעה. אבל הם אינם נכנסים זה לתוך זה, הם מנוגדים לחלוטין, זה קשה נורא!
לכן הזוהר דואג כל כך, שאנחנו נעקוב אחרי מה שמתרחש איתנו, אחרי הצורות שמתלבשות בנו. כי בהתנתקות מהחומר, אתה יכול לדמיין, שאתה כבר נמצא בהשפעה ובעולם אין סוף…
