אין אויבים, יש רק שותפים

מתוך מאמרו של בעל הסולם, "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", אות ג': "ואחר שנתמעטו הדורות, וחכמיהם בעצמם החלו לחשוק לשני שולחנות, לאמור לחיים טובים גם לחומריותם, ולכן נתקרבה דעתם גם לההמון."

הרצון לקבל כל הזמן גדל, בתוכו כל הזמן פעל "מונה" שהעלה בו את החום, עד שהרצון לקבל התחיל לבעור. התגלו "רשימות" יותר ויותר גדולות. לכן, המדענים בעבר היו אידיאליסטים, ומה שעניין אותם היה רק המדע. כך זה נמשך עד סוף תקופת ימי הביניים ופתאום הם התחילו להימשך לעושר ולכבוד, הם התחילו לחשוק בפרסי נובל, וכך הם התחילו למכור את המדע.

ובנוסף לכך, החוקרים היו זקוקים לבסיס כלכלי חזק, להשקעות גדולות, והם לא היו בעלי אמצעים, לכן הם נאלצו למכור את הידע שלהם לשלטונות ולשליטים. היום אפשר לבוא למדען כימאי ולבקש ממנו להכין סמים חדשים יותר חזקים מכל הסמים הקיימים.

ולמדענים לא הייתה ברירה אלא לקבל הזמנות – זהו מצב שלא היה מעולם. ראשית, המדען לא היה זקוק לכסף והיה נמשך רק למדע. שנית, הלקוחות לא היו כל כך מקולקלים שמוכנים להרוס את כל העולם למען הרווח האישי. כך העולם השתנה, זאת ירידת הדורות.

היום אנחנו מגלים שהמדע נחוץ כדי לקבל שליטה על האנשים ולהרוויח. היום לא משתמשים במדע רק לשם מדע, כי זה כבר לא מעניין את אף אחד. לכן, אף אחד כבר לא עוסק בו יותר.

המדענים עוסקים במקצועות שימושיים שיכולים להביא להם רווח כלכלי מהיר ככל האפשר. לכן, בעזרת המדע אנחנו מגלים שנמצאים תחת העבדות של היצר הרע. אבל, בינתיים רק המקובלים רואים זאת, ואלה ששולטים בפיתוח המדע ממשיכים לשלם למי שכדאי להם ומנצלים את המדע רק כדי להרוויח.

הרצון האגואיסטי מתפתח לא רק בגודל אלא גם באיכות. ועכשיו אנחנו מתחילים להבין לאט לאט שכל הבעיה היא באגו שלנו ששולט בנו. לפני חמישים שנה אנחנו לא חשבנו כך. אנחנו כבשנו את החלל, חלמנו לטייל בפלנטות אחרות, התגאינו בהישגים הגדולים של האנושות.

אחר כך החלו האכזבות, והיום כל התכניות קרסו. לפי דוגמת הסכסוך באוקראינה, שבו מעורבים רוסיה ואירופה, רואים עד כמה כולם קשורים זה בזה. לא ברור מה לעשות, כיצד להשפיע זה על זה, כי כל המערכות החלו להיעצר.

כיצד אפשר להטיל עיצומים כלשהם אם כולם קשורים זה בזה? מדינה אחת הייתה רוצה להתנתק מכל היתר, אך אינה יכולה. כולם קשורים בצורה הדדית על ידי קשרים רעים ולא יכולים לעשות שום דבר. בסופו של דבר מתחיל כאוס ובלבול מוחלט. הם מתחילים להבין שאי אפשר לעשות שום דבר אחד נגד השני.

אם אירופה תסרב לקבל נפט וגז מרוסיה, אז איך היא תתקיים? ואם אוקראינה תפסיק לספק מזון לרוסיה, מי יפסיד מזה? הקשר כל כך חזק שבלתי אפשרי לנתק אותו. אחד תלוי בשני ולהיפך. האם בתנאים כאלה אפשר להילחם?! הם יכולים רק לאיים אחד על השני ולהיפרד.

לתוצאה כזאת הביאה אותנו התפתחות המדע, שבזכות הצלחותיו יש לנו כמויות נשק עצומות וידינו כבולות על ידי המסחר הבינלאומי.

שאלה: מסתבר, שאנחנו התדרדרנו למלחמה קרה?

תשובתי: זאת לא מלחמה קרה, היא לא יכולה להיות. המלחמה הקרה היא הטלת כל הסנקציות, חוץ משימוש בנשק חם. אבל עכשיו זה כבר בלתי אפשרי. אפילו לא כדאי לשלוח מרגל שיחשוף את האויב. אנחנו כל כך קשורים בינינו, שבכל מקרה לא יכולים לעשות כלום. זה כמו להתקין מצלמה כדי להציץ ולהקשיב לעצמי.

אם אנחנו קשורים ביחד, אז לא רק שאתה לא האויב שלי, אלא אתה השותף שלי. אני מקבל ממך מוצרי מזון ואתה מקבל ממני נפט וגז ואנחנו לא יכולים להסתדר זה בלי זה. אז מה ישתנה אם אנחנו נחשוף זה את זה? אם אני תלוי בך, אז להיפך, אני מעוניין שאתה תחזק את הנקודות החלשות שלך. נניח, שרוסיה תגלה נקודות תורפה כלשהן בתעשיית אירופה, אבל היא דווקא לא מעוניינת להזיק לה, אלא לתקן את הפגמים האלה.

כי אם התעשייה האירופאית תיעצר, אז למי רוסיה תמכור את הנפט ואת הגז שלה? ובלי המכירות הללו לא יהיה לה כסף. אתם רואים לאן מובילה אותנו התלות ההדדית? לכן, נוצרים איחודים שונים, כי כולם תלויים זה בזה. רק האגו המתפרץ אינו מאפשר להם לעכל את התלות ביניהם. וכל זה הוא תוצאה מהמדע המודרני.

מתוך שיעור על פי "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", 09.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
אזהרה של החכמים הראשונים
שקיעת המדע, גאוות האנושות לשעבר
אל תסחור בחכמה