איך לא להפסיד?

שאלה: אנחנו מתחילים את הכנס שלנו אחרי שכבר עברנו דברים רבים בדרך. כיצד אנחנו יכולים לתפוס את המטרה, בדומה לכלב בולדוג שאינו מרפה את אחיזתו? כיצד אפשר למצוא את החיות ביגיעה ולא לדרוש שכר זול בצורת התפעלות?

תשובתי: שיהיה תענוג מהיגיעה. לא משנה לי אם הכנס יצליח, אני נהנה מכך שכולנו ביחד עושים מאמץ.

תבין, שברוחניות אין עצירה. אם אתה לא לוחץ כל זמן, אז הרוחניות נעלמת. היא קיימת כל עוד הרגע הבא שלך שונה מהרגע קודם. עליך להיות בעלייה מתמדת, כל הזמן להוסיף משהו. התוספת הזאת, הפער בין הרגעים, זו הרגשת החיים הרוחניים.

המצב יכול להיעצר, לקפוא, רק כאן, בעולמנו ה"דומם". לשם כך הוא קיים, כדי שמכאן אנחנו נתחיל את הדרך.

ולכן אנחנו צריכים לקבל תענוג מכך שלוחצים יותר ויותר חזק, עוד ועוד, תענוג מהיגיעה.

שאלה: האם מתקבעים על היגיעה?

תשובתי: עליך לבנות גדלות למי שאתה משפיע.

שאלה: כיצד הופכים את המאמץ הזה למאמץ משותף?

תשובתי: הוא לא יכול להיות אחר. לבד אתה לא יכול לאתר את הבורא, אלא רק ביחד עם האחרים. הרי "הבורא" זאת כל הקבוצה, זה המרכז שלה: לשם אתה מזרים השפעה יותר ויותר גדולה ומזה אתה מקבל תענוג. התענוג נגרם דווקא על ידי התוספת ולא על ידי המצב עצמו.

כך אדם שהרוויח מיליון, ברגע הבא רוצה יותר ולא נעצר במה שהשיג.

מתוך שיעור על פי "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", 20.09.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מתנתקים
הטיפה האחרונה של המאמצים
תבדוק שאתה לא מבזבז מאמצים לשווא