איינשטיין אפילו לא חלם על זה

שאלה: איך בחברה האינטגרלית מושגת השמירה על האינדיבידואליות?

תשובתי: האגו לא מת, הוא כל הזמן מזין את ה"אנחנו", וה"אנחנו" שלך כל הזמן גדל. ואז את תגלי שהאגו שלך ממשיך לגדול.

כתוצאה מההתפתחות האגואיסטית במשך אלפי שנים, אנחנו יצאנו לדרגת רוויה מסוימת והתעגלנו. והנה נעשינו חברה, שלא רוצה לחשוב על שום דבר, חברה שבה שולטים סמים ובילויים, ואין לנו יותר צורך בשום דבר.

ברגע שאת מתחילה להרגיש את החברה האינטגרלית, להתכלל בתוכה, אז נוצר סוג חדש של אגו, אגו "עגול", שמתפתח מזה שהאגו האינדיבידואלי שלך דוחף אותו כלפי מעלה, לדרגה הבאה.

היום רבים מרגישים אובדן של האינדיבידואליות שלהם, מפני שהטבע מבטל אותה, ולכן יוצא שהאנשים מבולבלים, הם לא יודעים מי הם, מה הם, בשביל מה ולמה. היום הם כבר לא יכולים לממש את עצמם, כפי שזה היה בעבר, לפני "התעגלות" האגו, היום אין להם במה לממש את עצמם.

לכן הדור של 40-50 השנים האחרונות נחשב לדור אבוד. הוא נקרא כך, מפני שהאגו לא מתפתח, אנשים לא מרגישים צורך להקים משפחה, להוליד ילדים. בשביל מה לי לשאוף למשהו, לבנות איזה שהן תוכניות, לכבוש כוכבים אחרים, מה יש שם? נאבד הרצון, האגו הפסיק להתפתח, הוא הפך להיות עגול.

תתחילו להתאים את עצמכם בתוך צורת האגו החדשה הזאת, ואתם תראו איך הוא מתחיל לגדול בתוככם, אבל בצורה עגולה, כלומר העיגול מתחיל להתרחב או לעלות. זהו השלב הבא שלנו. במילים אחרות, הצורה של האגו הפכה להיות אחרת, גלובלית, אינטגרלית, אבל הגדילה שלו תימשך והוא יהיה נפלא.

אנחנו נתחיל לראות בטבע כוחות חדשים לגמרי, קשרים הדדיים חדשים, נשיג את הטבע, ופתאום נגלה כאלה שדות, כאלה חוקים, כאלה צורות, שאיינשטיין אפילו לא חלם עליהם.

דרך מכשיר חדש של רגש ושׂכל, האדם יתחיל להרגיש את כל הטבע בצורה הוליסטית, לראות בהכול רבגוניות, להרגיש בו כוחות שמנהלים הכול, כלומר את אותה רשת הכוחות שיגלה דרכו. כי בתוכו הוא ייצור מקבילה לטבע הכללי, יתחיל לחדור לכל השכבות שלו. זהו מדע חדש לחלוטין, שעליו כותבים עכשיו מעט כעל שלב התפתחות פנימי הבא.

ובהמשך, האנושות תגלה לעצמה את השלב הזה של ההתפתחות. וכאשר היא תתחיל להתפתח באופן אלטרואיסטי, בכך שמחזקת יותר ויותר את הקשר ההדדי בינה לבין עצמה, שבתוכו מרחש חיבור הדרגתי, מגע הדדי, הבנה, שנמשכת עד שהרשת הכללית הזאת של הקשר ההדדי תהפוך לקשר אנלוגי מוחלט, ואז אנחנו נאבד את תחושת הזמן.

זוהי יציאה למרחב כוחני, היכן שקיימים השׂכל והרגשות, אבל אין חומר. גם עכשיו הוא מורגש על ידינו רק שזה מורגש בתוך החושים האגואיסטיים שלנו. ברגע שהאגואיזם יעבור במלואו לאלטרואיזם, לקשר הדדי מלא בינינו, אז תיעלם ההרגשה של קיום החומר.

מתוך שיחה עם ואלריה חצ'טוריאן, 27.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
אינדיבידואליות בהתכללות בכולם
אישיות שלא הייתה בטבע
מבט על העולם דרך משקפי האינטגרליות