קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כנס חרקוב. שיעור-סדנה מס' 3.
בזמן הסדנה כל קבוצה, כל מעגל, צריך למצוא שאלה שאותה הוא היה רוצה לשאול. תדונו עליה ביניכם, תגיעו למצב שזאת באמת שאלה מאוד חשובה לכם, הכי חשובה, שאותה כולכם מוכנים לברר מכל הלב ודווקא אותה אתם רוצים לשאול.
אל תוותרו עכשיו לחברים, כפי שאנחנו עושים בדרך כלל, כשאומרים: "הם גבוהים, הם גדולים, הם יודעים טוב יותר. אני מרכין את ראשי בפני מה שאני שומע מהם". כאן דווקא להיפך: "לא, אני סבור, שהדעה הזאת שלי חשובה יותר". אני רוצה למשוך אותם אחרי הדעה שלי למען העסק המשותף שלנו. לכן כאן, בשום פנים ואופן, לא יכולים להיות ויתורים, אלא להיפך, בירור של התפילה הבהירה ביותר, השיא שלה: מה באמת כדאי לנו לבקש! מה גם, שהעניין הזה צריך להיות רגשי והגיוני. זה חייב לכלול בתוכו כל מה שבאמת נחוץ לנו.
"תלעסו" טוב טוב, תבררו ותנתחו את מה שתבקשו. ניתנת לכם, כמו באגדה, משאלה אחת, רצון אחד, תאמרו אותה והיא תתגשם!
ואחר כך אנחנו ננסה לשמוע ואולי לחבר את כל הרצונות האלה. אנחנו נרשום אותם, נחבר יחד, ננסה למצוא בהם את המשותף ביותר, וזו כבר באמת תהיה תפילה קולקטיבית.
העיקר זה להתבטא בקיצור, בתמציתיות, באופן ברור, כדי שזה פשוט ישבור את הלב!
תחילה צריך לחמם את הלבבות, כדי שהם כולם יהיו רכים, יתמוססו ויתחברו לאחד, ואז אפשר יהיה להגיע להסכמה משותפת על מה שחשוב לנו.
מתוך שיעור-סדנה מס' 3 בכנס חרקוב, 17.08.2012
ידיעות קודמות בנושא:
איך לחייב את הבורא לעזור לנו?
בואו נבקש כולנו יחד!
בכי עבור כולם
