איחוד של מילים ופעולות

שאלה: כדי להעביר ידע צריכים להיות שלושה מרכיבים: ספר, מספר וסיפור. ספר, כנושא של הידע. מספר, כמפרש של הידע שנמצא בספר. וסיפור, כתהליך של הפרשנות. בהיסטוריה היו הרבה מדענים גאונים שלא היו מסוגלים להביע את מחשבותיהם באופן מילולי, הם כתבו, אך לא יכלו לספר. יוצא, שהספר תלוי בפרשן, מפני שכל מי שקורא מפרש אותו בדרך שלו.

אחד הכלים לשינוי החברה יכול להיות הידע. מה גם, שהספר עצמו בלבד לא מתאים, כי חייבת להיות כל השלישייה המלוכדת: ספר, מורה וסיפור. אבל מצד שני, עד כמה שהספר לא יעוות את המציאות, הוא נשאר כמכשיר של חינוך. איך אתה רואה את החינוך של ההמונים, החינוך של החברה העתידית?

תשובתי: תחילה אנחנו חייבים לבוא לחברה עם הסבר של עמדתנו, עם הסבר על ההכרחיות של הפעולה הראשונה. ואחר כך צריכה להתבצע הפעולה.

לא רק ההמונים, אלא גם הגאונים אף פעם לא יבינו את מה שאנחנו צריכים להעביר להם ואת מה שהם חייבים להשיג ולדעת, אם לפני כן הם לא ירגישו את זה. הם צריכים למלא את עצמם רגשית בתוכן חדש.

שאלה: יוצא, שתפקידו העיקרי של הספר, זה להשפיע או לרגש את המוחות, כדי שבהמשך הם יעברו אך ורק למספר, כלומר לאנשים שכלולים במערכת הזאת. אחר כך באה התקשורת עם הפרשנים ואחר כך האנשים עוברים לפעולות.

תשובתי: לא, הפעולות הן הרבה יותר קרובות. לפרשנים אין כאן מה לעשות. ודאי שלא ניתן לגשת מייד לאדם עם הפעולה, צריך לספר לו לפחות משהו מראש, לעניין אותו, כדי שהוא יסכים לשיתוף פעולה הדדי איתך. וכל השאר, אלה רק הפעולות והפרשנות שלהן על ידי האדם עצמו, בהתאמה שאיתה הפעולות האלה עוברות.

שאלה: אני התרגלתי שהמילה היא הראשונה.

תשובתי: לא. בביטוי התנ"כי: "תחילה הייתה מילה", הכוונה היא לפעולה, מפני שבעולם הרוחני, בעולם של תכונות וכוחות אין חפצים, זהו שדה של מידע, לכן, פעולה ומילה, מחשבה, רצון, זה אותו הדבר.

מתוך התוכנית "עולם אינטגרלי. נוסחה של חברה אינטגרלית", 03.07.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הרגשות הם ראשונים, השׂכל הוא משני
בכורי העכביש של הקשר ההדדי
למצוא כוח שמעורר אהבה