קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: באיזה אופן האיחוד יכול להגן עלינו מפני אויבים חיצוניים? אחרי הכול, אנחנו מוקפים בארגוני טרור קנאים. אחדים מהם פתאום הופיעו באופק שלנו ופשוט מדהימים באכזריותם. האיום הזה נראה די ממשי, והאם כוח האהבה שאנחנו ניצור בינינו יכול להתנגד לו? כיצד האהבה תגן עלינו מפני טילים ותוקפנות?
תשובתי: זה טבעי שמחבלים מתנהגים באכזריות כזאת. ברית יציבה קיימת רק על כוח של אהבה אמיתית או שנאה אמיתית, אחד מהשניים.
שנאה, שקיימת באיזו קבוצה כלפי אויב חיצוני, מחברת ומקשרת אותם ביניהם. לכן הם מציתים בתוכם את השנאה, מפני שהם גם כן מחפשים חיבור. ודרך אחרת לבוא לחיבור היא, אהבה בין החברים.
אבל גם אלה וגם אלה מחפשים איחוד ורוצים על ידו לנחול הצלחה. אלה שמתחברים על בסיס שנאה זקוקים לאויב חיצוני שאותו אפשר לשנוא. והמטרה הטובה ביותר לשנאה, היא ישראל, היהודים.
קודם כל, באופן מסורתי שונאים אותם בכל העולם. שנית, הם באמת אשמים במשהו, כך באופן תת מודע חושבים כל שאר העמים, אפילו כאלה שלא היה להם מעולם שום קשר עם יהודים.
וחוץ מזה, ישראל תפסה שטח שעליו לפני כן חיו ערבים שקראו לעצמם "פלשתינאים". כלומר לערבים יש סיבה לשנוא אותנו. אפילו יותר מזה, הם מאוחדים על ידי מטרה משותפת להנהיג את האסלאם על פני כל כדור הארץ. וזה מושך אנשים צעירים רבים, כי אנשים נמשכים לכוח, אנשים עם נשק מוצאים חן בעיניהם.
אנשים שמחפשים קשרים, איחוד, חיבור, זקוקים לקהילה, למטרה בחיים. והאסלאם, זו הדת היחידה היום שמציעה מטרה לחיים. עד לכזאת מידה, שהאדם הורג את עצמו, בכך שיודע שהוא מימש את עצמו בצורה הטובה ביותר ומיד יקבל שכר.
זה מושך צעירים מאירופה שמוכנים להתגייס לצבא האסלאמי. הם רואים בזה רומנטיקה: "אנחנו כולנו יחד! יש לנו מטרה! זה בעדנו, הוא חבר שלנו, וההוא אויב ושונא שלנו, הוא נגדנו!". לאדם כבר יש בשביל מה לחיות, הוא מקבל מטרה מדויקת, סימנים בדרך שלפיהם צריך ללכת.
ושאר העולם לא יכול להציע להם כלום. פעם כולם היו מוקסמים מהחלום האמריקאי וכולם הסתכלו על אמריקה וחלמו גם להפוך להיות כאלה. היום החלום הזה התפוצץ כמו בועת סבון. ואותו הדבר גם באירופה: איפה האיחוד האירופי, איפה גן העדן האירופי שהובטח, איפה התקווה לעשות מאירופה המאוחדת דוגמה עבור העולם כולו?
שאלה: למה אירופאי לא יכול למצוא את עצמו באיחוד וחיבור עם העם שלו?
תשובתי: אדם, זה כזה יצור, שהערכים בו משתנים כל הזמן. ולכן יוצא, שהיום כבר לא מספק אותו מה שהיה אתמול. אתמול זה היה מספיק לו, והיום כבר לא. מחר יופיע עוד משהו חדש. הרצונות וההשתוקקויות האגואיסטיים שלנו כל הזמן משתנים, משתכללים וגדֵלים.
האסלאם מושך בזה, שהוא מציע לאדם מטרות ברורות. הוא אומר: "כל המוסלמים חייבים להתאחד ולהשיג את הניצחון של האסלאם בעולם כולו! אם אנחנו מביאים לעולם הזה את הידיעה על אללה, השולט על כולם, ועל כך שצריך במדויק לקיים את רצונו, אז כל העולם הזה יהיה שלנו וגם כל העולם הבא. ולכן אם בעוד דקה אתה תמות, אתה מיד תעלה ל"גן עדן".
האידיאולוגיה הזאת נשענת על העולם הזה וכמו כן על העולם הבא. היא קוראת לאיחוד בעולם הזה בין כל התומכים והחסידים של הרעיון הזה, כלומר של כל המוסלמים, ומגדירה במדויק את האויב. בהדרגה הם יגיעו לכולם: יגיע זמנם של סין והודו ורוסיה. הם אינם ממהרים ולא מרגישים שום הגבלות בזמן: "אם לא אנחנו, אז הילדים שלנו, אם לא הילדים, אז הנכדים, אבל הם ישיגו את המטרה הזאת. חשוב שאנחנו מתקדמים לקביעת השלטון של האסלאם על פני כל האדמה ונמצאים בתוך התנועה הזאת, כלומר כבר מגיע לנו העולם הבא."
הם כבר עכשיו נמצאים בתחושה, שכולם יחד הולכים לאיזו מטרה גדולה, נעלה ונצחית. יוצא, שלא ניתן לנצח אויב כזה. אין עם מי לחתום על הסכמי שלום, כי לאויב יש רעיון, אידיאולוגיה עוצמתית. כתוצאה מהפעולה הצבאית האחרונה בעזה נהרגו יותר מאלפיים פלסטינאים ונעשו המון הריסות, אבל הם חוגגים את הניצחון. הם בכלל לא מתחשבים באבידות.
אנחנו לא יכולים להבין כיצד פלסטינאים יכולים להחזיק ילדים באותם מקומות שמהם מתבצע הירי. מחבל יורה טיל ומסביב עומדים עשרה, חמישה עשר ילדים וקוראים ציטוטים מהקוראן. כל רגע הם יכולים להיהרג מתגובה של ירי, אבל הם אינם מפחדים: ייהרגו, אז ייהרגו.
יש להם תחושה, איזה שכנוע פנימי, שהם נוהגים בצורה נכונה. הם מחשיבים את המלחמה למלחמת קודש. אי אפשר להיאבק באויב כזה וכל ההסכמים לא שווים כלום. ודאי, שזה ברור לגמרי לממשלה שלנו ולכל השאר.
השאלה היא רק בזה, מה אנחנו, כעָם ישראל, יכולים לעשות נגד איום כזה? או שאנחנו צריכים לארוז מזוודות ולנסוע מכאן, שזה דבר שבשמחה יאפשרו לנו לעשות ואפילו יתנו זמן. אבל אם אנחנו נישאר בארץ הזאת, אז חייבים למצוא פתרון. ופתרון כזה ישנו! יש משהו שעושה אותנו חזקים יותר מהאויב – זה האיחוד והחיבור שלנו.
כי דרך האיחוד אנחנו רוכשים את הכוח הכללי של הטבע, את הכוח העליון שהיה לעָם ישראל בזמנו של אברהם ובאלפיים השנים הראשונות של ההיסטוריה שלנו, כלומר בזמן קיום בתי המקדש הראשון והשני.
אם אנחנו מתחברים היום כאיש אחד בלב אחד, באהבת הזולת, "כל ישראל חברים", ומראים בזה דוגמה לכל העולם, אז כולם מתחילים להתייחס אלינו טוב, כולל הערבים. ברגע שנתחיל לתקן את היחסים שלנו אחד כלפי השני ולהתחבר בינינו, אז בהתאם לזה כל העולם מתחיל לשנות את היחס שלו כלפינו.
בכל מקרה, אין לנו ברירה ואנחנו חייבים לעשות את זה, כי זה הפתרון היחיד. אבל יש לנו אפשרות לבדוק ישר במקום, כיצד הפתרון הזה עובד.
אני מצטער מעומק ליבי על החיילים והאזרחים שנהרגו במבצע האחרון. אבל בשונה מכל המקרים הקודמים, אני חושב שהפעם יש לנו הזדמנות לשנות את כיוון המחשבה של עָם ישראל, כדי שכולם יבינו, שיציבות וביטחון מושגים רק על ידי הקשר בינינו.
יש לנו לימוד שלם שמדבר רק על זה, זוהי חכמת הקבלה. החכמה הזאת הייתה נסתרת במשך כל שנות הגלות, אבל עכשיו היא מתגלה ואנחנו חייבים לעזור לה להתגלות. מפני שדווקא היא מסבירה לנו כיצד להשיג את החיבור הנכון שעל ידו אנחנו מושכים את הכוח העליון.
אם הכוח העליון נמצא בינינו, אז אנחנו נמצאים תחת כזאת כיפת מגן, שאף אויב לא יכול להתקרב אלינו. כל האויבים ייעלמו לחלוטין. זה תלוי רק בשימוש של חכמת הקבלה לצורך החיבור שלנו.
חכמת הקבלה מדברת רק על איחוד ואהבה לישראל. היא הייתה הנכס של העָם היהודי באלפיים השנים הראשונות של קיומנו, מהיציאה מבבל ועד חורבן בית המקדש השני. ובאלפיים השנים הבאות של הגלות, חכמת הקבלה הסתתרה. אבל עכשיו היא שוב מתגלה, כדי שאנחנו נשתמש בה ונתחיל להתחבר.
לכן אנחנו חייבים לגלות את חכמת הקבלה ולהראות לעָם, שזה לא חוטים אדומים וקמעות, אלא שיטה של חיבור ואיחוד שלנו שנועדה לעזור לנו להפוך להיות עָם ישראל בארץ ישראל ולחיות חיים יציבים ובטוחים. ואז כל העולם יתחיל להתייחס לעָם ישראל בכזאת צורה, כפי שזה מגיע לו בהתאם לשורש שלו, מאיחוד, וכולל בתוכו את התורה האמיתית, לימוד האמת.
מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 427, 27.08.2014
ידיעות קודמות בנושא:
מלחמה נגד אויב "חסר פנים"
אזהרה אחרונה של המקובלים
ישראל: ההחלטה שכל העולם מחכה לה
