קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
קטע מתוך כתבי רב"ש, מאמר "ואתה ישראל":
"יש הבדל בין אלה שהולכים בעבודה דעל מנת להשפיע או מטעם לקבל פרס. כי אלה שהולכים בעל מנת להשפיע, אז כל יום מתחילים את העבודה מחדש, הן במוחא והן בליבא, ולא יכולים לקבל שום תמיכה ה"יום אתמול כי יעבור", אלא ממש אין ברירה, אלא צריך כל יום לחזור על היסודות של העבודה, היינו על הסיבות, שמחייבות אותם ללכת על דרך האמת. וכאילו כל יום ויום הוא צריך לדבר עם עצמו, שכדאי לו להיות עבד ה'. והגוף שואל אותו בכל יום שמתחיל בעבודה, תן לי את הסיבות, שבגללן אתה מחייב אותי לתת את כל הכוחות שלי לשם שמים. ואם הוא שואל, מוכרחים לתת תשובות, אחרת הוא לא רוצה לעבוד. אז כל יום הולכים על אותם הויכוחים, ואותן שאלות ואותן תשובות.
ובזמן שהאדם נמשך בעבודה בתורה ותפילה ומעשים טובים, ולא זוכר את המטרה של העבודה, שהיא בעל מנת להשפיע, אז יותר קל לו את העבודה, כי אז הוא נמשך אחר הכלל. אבל בה בעת שנזכרת לו את המטרה, שהיא מוחא וליבא, אז "עולם חשך בעדו", מטעם שהוא נגד הגוף, שנקרא אהבה עצמית. ואז אין לו שום תשובה לתת להגוף, אלא זהו חוק, שהבורא רוצה בכך, שנאמין לו שזהו לטובתו, שדוקא על ידי עבודה במוחא וליבא, יזכה האדם להגיע לשלמותו, שאז גם אויביו נעשים אוהביו, וזה נקרא " בכל לבבך – בשני יצריך, ביצר הטוב וביצר הרע"."
יוצא, שאנחנו צריכים כל הזמן להכין את עצמנו לעבודה מחדש, כל יום. יום אתמול זה נקרא המצב הקודם, ולא שקיעה וזריחה. זה נקבע לפי המצבים הפנימיים של האדם, יכול להיות, שאצל אחד זה יהיה "יום" ואצל השני זה יהיה "לילה", ויכול להיות שמשך שבוע ימים הוא עובר אלפי מצבים של "יום" ו"לילה". אבל צריכים כל הזמן להכין את עצמנו לזה: ליצור לעצמנו כזאת סביבה, הרגלים, סדר יום, כדי שנוכל כמה שיותר מהר "לקום" ולעבוד ב"לילה" כמו ב"יום".
זה הכול תלוי בסביבה. אבל האדם יצטרך כל פעם להתחיל מחדש: להעריך מחדש את מטרת העבודה, הסיבות, התומכים, וכך להתקדם.
מתוך ההכנה לשיעור, 18.11.2013
ידיעות קודמות בנושא:
לילה יהפוך ליום, ויום ללילה
כל יום להיוולד מחדש
"אני ישנה וליבי ער…"
