קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אנחנו יודעים, שההבדל בין דרך "בעיתה" ודרך "אחישנה" הוא בזה, שבזמן ההאצה אני לא רק נדחף מאחור, אלא גם נמשך בעצמי קדימה…
תשובתי: זה העיקר, להימשך קדימה. מספיקה דחיפה קטנה מאחור, ואתה מתעורר כדי לקחת על עצמך את יתר העבודה. נאמר, שהבורא שׂם ידו של האדם על הגורל הטוב, כלומר נותן לך כיוון. ואחר כך אתה עושה את העבודה.
שאלה: אבל כדי להימשך קדימה, צריך תחילה להיאחז במשהו. אני הרי לא אטפס למעלה באוויר. מה אני יכול לתפוס שם מעל לראש כדי להימשך למעלה?
תשובתי: קשה לומר. לכל אדם יש "מלאך" שמכוון אותו. זהו כוח מיוחד שמכוון לחיבור, להשתתפות בחיים של המערכת הכללית. ככלל, האדם מתקדם מבלי שעדיין יודע לאן ומדוע, על ידי דחפים שאינם מובנים לו.
אך אלה לא דחפים של "מכבש ההתפתחות" שמגיע מאחור, אלא "אותות קריאה מהעתיד", שמושכים אותי לאן שהוא, אומרים משהו ובכלל יוצרים כל מיני הזדמנויות. פתאום אני רואה או שומע משהו, נתקל במישהו, מוצא איזה ספר… כך פועל ה"מלאך" שלי.
ולכן בינתיים אין תשובה ברורה ומדויקת לשאלה שלך. ואחר כך אתה תראה, שכל אלה הם כוחות ההתפתחות שלנו שעליהם אנחנו לומדים ב"תלמוד עשר הספירות". עוד מעט אנחנו נתקרב אליהם ונתחיל לדבר בשפה של הספר הזה…
מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 21.03.2013
ידיעות קודמות בנושא:
עולם עם נקודה חופשית אחת
בקשה לא להשתהות, אלא לעבור קדימה!
העיקר זה לזרז את הזמן
