אור גדול במקום ניצוץ קטן

שאלה: אם לניצוץ הרוחני יש כזה כוח ותענוג גדול, אז מדוע האדם לא נמשך לזה לחלוטין, אלא כל הזמן ישנה העלייה והירידה הזאת?

תשובתי: זה מפני שחובתו של האדם, ליצור קשר נכון בין הרצון לקבל והניצוץ הרוחני. מצד אחד, הבורא, הניצוץ הרוחני, ומצד שני, הנברא, הרצון לקבל. ואני צריך לחבר ביניהם, להלבישם אחד על השני.

הרצון לקבל זה החומר הטבעי שלנו, זה באמת אנחנו. אבל עכשיו מאיר לי הניצוץ הרוחני ואני מאבד את הראש ולא יודע לאן להימשך, לאיזה עולם רוחני, שלא ידוע איפה הוא. אדם שמרגיש בפעם הראשונה כזאת התרשמות, מאבד את האיזון ואת הרגשת המציאות. לכן כל העולם בימינו נראה כזה שברירי ונסער.

וכל העבודה שלנו היא לגלות את כל האור הגדול של נרנח"י במקום הניצוץ, שהרצון לקבל יגלה את כל העוצמה שלו ושניהם ישתלבו יחד. כשהרצון יקבל צורה של האור ויתלבש בו, אז הוא יהפוך לכלי או ללבוש לאור, ואנחנו כבר נגלה, לא את הניצוץ הקטן, אלא אור בעל עוצמה פי תר"ך פעמים.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 06.06.2012

ידיעות קודמות בנושא:
ניצוץ הרצון של הבורא
הגֵן הנסתר של ההתפתחות
סעודה שבה עייפים מלחכות לך