קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: באחת התוכניות הקודמות אמרת שעדיף להתחיל את הקורס של ההשכלה האינטגרלית מההיסטוריה של התפתחות האגואיזם, ולאחר מכן ניתן להוסיף את "תפיסת המציאות" ואת הפסיכולוגיה. באיזה סדר, לדעתך, כדאי להוסיף את המקצועות האלו?
תשובתי: אני חושב שזה תלוי גם באנשים שאנחנו מקבלים. אנחנו בכל זאת צריכים לבנות את הקבוצות האלה לפי סוגי האנשים. הרי כשמדובר בכמויות של אנשים, יש להם חוקים משלהם – והאחד משפיע על השני. לפעמים אדם אחד מתוך חמישים יכול בקלות לשבור את כל המערכת שלנו ולקחת את כולם לכיוון אחר לחלוטין, עם הניהיליזם שלו, או הפנאטיזם שלו, וכן הלאה.
כלומר, קודם כל אנחנו צריכים לעצב את קבוצות האנשים בהתחשב ב: מי הם, מה תפיסת העולם הכללית שלהם, כיצד הם מבינים את החיים, מה הפילוסופיה שלהם. אלה יכולים להיות אנשים רגילים, או עקרות בית, או אנשי טכניקה והנדסה, או מדענים, או אנשי אומנות.
לכן בניית הקבוצות צריכה להיות תלויה במבנה של האנשים, בתפיסת העולם המקורית שלהם, על אף שברור שהדביקו להם אותה, והם הגיעו אליה מתוך היחסים המעוותים שקשורים לפעילות שלהם, לחברה שלהם וכן הלאה.
אבל אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון, מפני שזה החומר שיש לנו, ואנחנו צריכים להביא אותו למכנה משותף. הרי בסופו של דבר אנחנו מצפים לכך שכל האנשים הללו יהיה מקושרים על בסיס ידע משותף, רגשות משותפים, הבנה משותפת.
בסופו של דבר נקבל מספר אבטיפוסים של קבוצות, שאותן נצטרך, במהלך הלימודים, להביא לאיזושהי צורה משותפת, ולכל אחת מהן תהיה דרך משלה להגיע למכנה המשותף הזה.
ודאי שקבוצות מסוימות יתפסו את החומר בצורה רגשית יותר, ואחרות בצורה יבשה, מדעית, טכנית יותר. יהיו קבוצות שיתפסו אותו בדרגת ההתפתחות האגואיסטית שלהם מבלי לעלות למעלה מההבנה הפשוטה, וקבוצות אחרות ישאפו דווקא לאנליזה, להשגה, למימוש המלא של התהליך הזה בתוכם ובאחרים.
כלומר, ערכת המקצועות עבור כל הקבוצות צריכה להיות כעיקרון אותה ערכה, אבל יהיה צריך לפתח כל אחת מהערכות בנפח שונה בכל קבוצה. הן צריכות לבוא בזו אחר זו, מלבד הקורס של התפתחות האגואיזם, שיתקיים במשך כל הלימוד, עד הסוף, ויישאר עם האדם בסיום הלימודים.
לאחר יציאת האדם לחיים הוא כבר לא יפסיק לעבוד עם אותם הנתונים שהוא קיבל. כלומר, הוא בכל זאת כביכול ימשיך ללמוד בקורסים שלנו.
הקורסים האלו הם בעצם אינסופיים, מפני שאנחנו צריכים להגיע לאיחוד מלא עם הטבע. העבודה של האדם על עצמו אינה מוגבלת במקטע מסוים של זמן. זה לא שעברת את המבחנים וזהו זה. את המבחנים האדם עובר בכל רגע בחייו, כשהוא מוצא את אותה נקודת האיזון עם עצמו, הסביבה, עם הטבע, כשהוא מרגיש את עצמו בנוחיות מוחלטת.
בכך אנחנו צריכים כל הזמן לעזור לו וללוות אותו משך כל החיים, דרך כלי התקשורת, הלימוד במערכות הווירטואליות, ודרך הטלוויזיה והרדיו.
לכן אני לא יכול לומר באיזה סדר בדיוק לבנות את הקורסים ובאיזו מידה צריך להרחיב או לקצר אותם, למשל, את הקורס לפסיכולוגיה או למכניקה של ההתפתחות האגואיסטית.
התוצאה צריכה להיות אחת! אנחנו צריכים להביא לצורה אחידה כל קבוצה שבה מלכתחילה מתאספים אנשים פחות או יותר דומים, לפי המעמד החברתי שלהם, לפי ההתפתחות שלהם והיחס שלהם לעולם.
ודאי שגם הם יתחלקו לפי רמת ההשתתפות שלהם בתהליך האינטגרלי של האיחוד והתמיכה ההדדית.
ישנן קבוצות נמוכות יותר, שמשתתפות ברמה לא כל כך גבוהה של התפתחות אגואיסטית, וכתוצאה מכך גם רגשית ושכלית. וישנן קבוצות מתקדמות יותר. אבל בכל מקרה, יכולות להיות קבוצות שיהיו מאובחנות לא רק לפי רמת האגואיזם אלא, מה שנקרא, לפי הרגש והשכל.
מצפה לנו עבודה גדולה של אבחון וסטטיסטיקה כדי לערוך אנליזה וסינתזה של כל הקבוצות. זוהי משימה פסיכולוגית מעניינת מאוד בפני עצמה. אני חושב שמתישהו הפרק הגדול הזה יהיה חלק ממדע החיבור האינטגרלי של האנושות.
מתוך שיחה בנושא החינוך האינטגרלי, 13.12.2011
ידיעות קודמות בנושא:
בחירת הקבוצה
80% על ספסל הלימודים
חברה של אנשים מושלמים
