קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כיצד ניתן לפתור את הסכסוך בין בני הזוג בצורה הנכונה ביותר? לכסות אותו באהבה או לדון בו בגלוי?
תשובתי: לדון בו בגלוי, כדי לכסות אותו באהבה. אם רק נכסה אותו, זה לא יהיה בסדר ולא נכון לעשות. צריך לגלות את המצב עד לדרגה מסוימת, ובמקום מסוים לעצור. ויחד עם זה לעצור בכזאת צורה, כדי שמאותו הרגע והלאה לא נבדוק יותר שום דבר ולא נחזור לשום דבר, נשכח מכל זה.
אנחנו משתדלים להשלים. ודאי שאיננו מושלמים. שנינו אגואיסטים. אך תמיד קיים מכנה משותף שבו אנחנו יכולים להתחבר זה לזה.
כך בנוי העולם: איננו מסוגלים לחיות כמו זוג יונים. במשהו אנחנו מסכימים, ובמשהו לא. העיקר זה לאחוז במטרה. האהבה צריכה להיות מכוונת למטרה, אחרת היא לא תחזיק מעמד. לכן קודם כל צריך ליצור את הקשר עם המטרה, ורק לאחר מכן, בדרך אליה, לגדל את האהבה.
הרב"ש תמיד היה אומר שהאהבה היא כמו חיית מחמד שאנחנו מגדלים. ואנחנו מגדלים אותה על ידי הוויתורים. אנחנו מבינים שצריך לגדל בינינו את היחס הזה, את הגורם השלישי הזה שנקרא "אהבה", שמקשר בינינו, אך קיים בפני עצמו. וניתן לעשות את זה רק בדרך של ויתורים: אני מוותר, וגם בן הזוג מוותר. הרי אנחנו אגואיסטים, והאהבה בינינו היא כשכל אחד מוכן לוותר במשהו לאחר, ובמשהו לא. אז בואו נהיה מציאותיים: כך אנחנו צריכים לגדל את האהבה.
בעולם המודרני של היום מקובל לשפוט לפי היופי החיצוני, לפי סטריאוטיפים. אך הם בהדרגה יאבדו את חשיבותם, והאנשים יתחילו להתאים את עצמם למטרה. כשהם יסדרו את הקשר ביניהם, הם יחליטו מי יכול להתאים למי להשגת המטרה, כשותף הקרוב ביותר לדרך. בהתאם לזה הם יפַתחו ביניהם יחסים של אהבה, חיבור וזוגיות.
מתוך שיחה בנושא "האישה", 08.03.2011
ידיעות קודמות בנושא:
אושר בשניים
הבורא מחבר בין בני הזוג
נשחק כאילו העולם טוב?
