אדם נקרא מי שיש בו חמלה

הערה: משורר פרסי מהמאה ה – 12, סופיסט סעדי אמר: "אם אתה אדיש כלפי ייסורים של אחרים, לא מגיע לך שתיקרא "אדם"".

תגובתי: כן. אפשר באמת לקרוא לאדם "אדם", אם יש לו חמלה. זה אומר שקיים אצלו דחף לקשר עם אחרים. בקשר נכון עם אחרים, בחמלה בתקשורת טובה וכדומה האדם בונה את המערכת שנקראת "אדם".

שאלה: כלומר באופן סמוי או לא סמוי הוא מרגיש בקשר עם הזולת, תלוי בו, ולכן הייסורים של הזולת קרובים אליו?

תשובתי: זה כבר תלוי ברמה שלו ובדחפים שיש לו. אם הוא מרגיש שהאדם תלוי בו, אז התלות הזו מאלצת אותו להיות בחמלה, אבל זו הרגשה אגואיסטית של חמלה.

שאלה: מה זה עבור מקובל להיות בחמלה כלפי אחרים?

תשובתי: עבור מקובל להיות בחמלה כלפי אחרים זה אומר להעלות את האחר ממצב של ייסורים מבלי להשאיר אותו שם אפילו לא דקה. ברגע שאני רואה את האחר מתייסר, אני צריך מיד, בכל מיני דרכים,  להביע כלפיו חמלה ביחס  למצבו ולהתחיל לאט לאט להוציא אותו. צריך לעשות רק ניסיון או פעולה, כאשר אתה מדמה את עצמך במדרגה שבה הוא נמצא ומתחיל להעלות אותו.

שאלה: איך אתה מעלה אותו, מה אתה אומר לו, מה אתה עושה לצורך זה?

תשובתי: זה תלוי באיזה מצב האדם נמצא, באלו רגשות, באיזה גוון של חוויות ודאגות. אבל בעיקרון, אני צריך להעביר לו את הגלובליות של העולם, גלובליות של האנושות, גלובליות ונצחיות של הקיום שלנו, שלמעשה אין שום דבר רע בעולם, אין שום דבר רע בטבע.

מה שלא יקרה עם הגוף שלנו, עם הקרובים שלנו, עד כמה שלא נתאר לעצמנו, חס וחלילה, קשיים ובעיות, זה בסך הכול עובר על הגוף שלנו שמיועד למיתה ולא יותר מזה. ואילו הנשמה שלנו חווה עליות בלתי פוסקות, ועלינו להיצמד לנשמה ולחשוב עליה.

שאלה: נאמר שמקובל מרגיש ייסורים של כל העולם, למה הכוונה?

תשובתי: ייסורים של כל העולם, אלה ייסורים מכך שאנשים עדיין רחוקים מאוד מהידמות לבורא. מפני שקיימת אפשרות טובה להתחיל לעלות בעזרת כולם, כך שלא יהיה לאף אחד שום קושי להיות כל הזמן בעלייה ובגילוי של הבורא. גילוי של הבורא, זו השגה של שלמות נצחית, ואנחנו לא משתמשים בזה.

מתוך תוכנית טלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 18.05.2020