"אדם" לפי חוקי המערכת האינטגרלית

שאלה: אם אני מסתכל על הסכֵמה של העולמות העליונים, איפה שָם האדם?

תשובתי: ה"אדם" הוא פרצוף זעיר אנפין של עולם האצילות.

אם הנשמה נכללת במלכות דאצילות ומחייבת אותה להשיג השתוות עם זעיר אנפין דאצילות, בהתאם לרצון להידמות לזעיר אנפין, שנקרא הבורא (הקדוש ברוך הוא) – אז לפי פעולת ההידמות הזאת, הנשמה נקראת דומה, "אדם". "אדם" פירושו "דומה" לזעיר אנפין.

כלומר אדם הוא הרצון לקבל שהצליח לעלות למלכות דאצילות ולהביא אותה לזיווג עם זעיר אנפין. הרי זיווג הוא מידת השתוות הצורה. לפי המידה שבה הצלחת להביא את המלכות לכזה זיווג, במידה הזאת אתה נקרא אדם.

בהתאם להידמות וההשתוות לבורא, אתה עובר את שלבי ההידמות, שלבי ההתפתחות הרוחנית שלך ("אדם"), שלבי העיבור, או שכבר נולדת והפכת לוולד (יניקה), או שגדלת עד למידת "קטנות", או "גדלות". לפי המידה שבה חיברת את מלכות עם זעיר אנפין, לפי מידת כוח הרצון שלך, לפי המידה שבה אתה רוצה להידמות לזעיר אנפין (הבורא, "הקדוש ברוך הוא") ומממש את הרצון שלך "ממטה למעלה", במידה הזאת אתה נקרא אדם.

ואם לא, אז אתה שייך לדרגה הבהמית של ההתפתחות שלך. כי אם איננו פונים עם בקשה כזאת למעלה (איננו מעלים מ"ן), אז אנחנו מנוהלים לגמרי מלמעלה. רק מי שמתחיל לשנות את עצמו מקבלה להשפעה ונכלל במערכת הקשר של מלכות עם ז"א, נקרא אדם.

הכול נקבע על ידי הרצון שלי להפוך להיות משפיע, אדם, דומה לבורא! זה נקרא שאני מוכן לקבל על עצמי "עול מלכות שמים", כלומר לקיים ולבצע את כל חוקי הקשר בין מלכות וז"א, העיקר שהקשר יתבצע. בכך אני מתקן לגמרי את הנשמה שלי.

ואז כבר אינני משועבד, כמו בהמה, אלא יש לי בחירה חופשית, יש לי את היכולת לבחור שאני רוצה לקיים את חוק ההשפעה: "ואהבת לרעך כמוך". זה אומר, שאני מתחבר עם האחרים ללא כל המכשולים, הבורא נמצא בינינו ומחבר אותנו.

אני חייב להשיג מצב, שבו האחר יהפוך עבורי חשוב יותר מאשר אני עצמי. כשם שעכשיו אני חושב רק על עצמי ומזלזל באחרים, ואם זה נוגע לאינטרסים האישיים שלי, אז אינני עוצר בפני שום דבר, באותה המידה אני צריך לאהוב את האחר. זה נקרא "כמוך". אם אני משיג אהבה לזולת, אז אני בעצמי כבר אינני קיים. אינני יכול לחשוב חצי עליו וחצי עליי, אני כבר שוכח על עצמי. זהו החוק של המערכת האינטגרלית.

אם אני נכלל בכל המערכת הזאת, רק אז התגובה החיובית שלה חוזרת אליי. זה נקרא יחס ללא כל תועלת אישית, ללא הסתכלות על עצמי. אינני חושב על עצמי, עבורי קיים רק מה שנמצא מחוץ לי, ורק זה מה שמדאיג אותי. ורק על בסיס התנאי הזה, זה יחזור אליי חזרה.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש "הקדמה לפתיחה לחכמת הקבלה", 15.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
האדם הראשון שנקרא "אדם"
תהיה בן אדם!
השׂכל העליון – בהשפעה