אבות וילדים: מי לא מבין את מי?

כנס WE! העולמי בניו-ג'רזי, שיעור מס' 6

נושא החינוך הוא נושׂא מיוחד. הדבר המפליא הוא שבמשך אלפי שנים של התפתחות, האנושות כמעט ולא חשבה על חינוך. הילד גדל בין המבוגרים ולמד מהם. להורים לא היה כל צורך לעבור הכשרה וקורסים כדי לדעת כיצד לחנך את הילד. בדומה לבעלי חיים, החינוך היה תהליך רגיל וטבעי.

גני הילדים ובתי הספר הופיעו בתקופת התפתחות התעשייה, כשאנשים החלו לעבוד בבתי חרושת ומפעלים, והאימהות נאלצו לצאת לעבודה. עד אז, הילדים על פי רוב גדלו בבית.

למעשה אין דבר חשוב יותר מחינוך, ולא במקרה מתגלה היום המשבר בתחום הזה. מעולם לא הייתה מחשבה שצריך לחנך לפי שיטה, ולהקנות לדור המתפתח גישה נכונה לחיים.

אם ניקח את עצמנו: מי מחנך אותנו? על פי אלו קריטריונים, לפי איזו שיטה, לפי איזו תוכנית? בבית הספר אנחנו מקבלים השכלה ולא חינוך.

בתי הספר להמונים הוקמו לפני כמאתיים שנה, כשנוצר צורך להביא את האיכרים אל העיר, כדי ללמד אותם קרוא וכתוב ופעולות חשבון בסיסיות כדי שיוכלו לעבוד עם מתקנים ומכונות תעשייתיות. היה עליהם לקרוא ולהבין הוראות פשוטות.

למעשה, רק במאות ה-19 וה-20 בני האדם החלו להתעלות במקצת מעל לדרגה הבהמית, ואנחנו מתארים לעצמנו את החינוך הכולל כהמשכיות החכמה העתיקה של האנושות.

האנושות מעולם לא חשבה ברצינות על חינוך אמיתי. כיצד האדם צריך להיות כשיגדל? האם אנחנו עושים ממנו "אדם"? עד היום אין התייחסות לשאלות הללו. אנחנו שולחים את הילדים לבית ספר עם נטיות למתמטיקה, פיזיקה, מחשבים, מבלי לחשוב איזו אישיות תתעצב ממנו. אנחנו דואגים אך ורק לכך שיסתדר בחיים ה"בורגניים".

האנושות לא הגיעה להסכמה משותפת, ולא הגיעה לדעה מגובשת מה זה אומר להיות "אדם". אנחנו מחנכים את הילד להתנהג יפה עם האחרים, כדי שיהיה להם נעים לבוא עימו במגע, ובכך מסתכם כל החינוך שלנו.

העניין הוא, שהחברה אינה דורשת קשר בין בני האדם. והיום, כשהגענו למשבר הכולל, ללא ספק המשבר בתחום החינוך בולט יותר מאשר בתחומים האחרים. הדור הצעיר כלול מנשמות חדשות, שמציבות דרישות חדשות כלפי העולם. אנחנו מכנים אותם "ילדי אינדיגו", מנסים להרגיע אותם באמצעות ריטאלין, וסבורים שהם אינם מבינים אותנו. למעשה, אנחנו אלה שלא מבינים אותם, אנחנו מפגרים אחרי שלבי ההתפתחות בחיים. לא חינכו אותנו כדי שנוכל להבין את הילדים הללו.

הם דורשים התפתחות ברמה אחרת. כשם שאדם שהתעוררה בו הנקודה שבלב מפסיק להבין את בני האדם האחרים שחיים חיים "גשמיים" פשוטים, כך גם הילדים שלנו מסתכלים עלינו בחוסר הבנה. הם אינם מבינים בשביל מה אנו חיים, אינם מסכימים עם צורת החיים שלנו, ואינם מסוגלים להמשיך אותה.

אם אנחנו רוצים ליצור קשר איתם, חייבים להנהיג שיטת חינוך חדשה, על אף שאיננו מותאמים לתפקיד זה, ולעבור את השלב הזה עד סופו.

מתוך שיעור מס' 6 בכנס ניו-ג'רזי, 01.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
חינוך: ניגשים אל האתגר
דרושה בדחיפות שיטת חינוך!