אבולה, תמונת מראה של מצב החברה

שאלה: ההתנהגות של נגיף האבולה, האגרסיביות שלו, חוסר הרחמים, היכולת להשתכן בתוך האדם ולהרוג אותו מבפנים, משקפת את החברה האנושית המודרנית כמו במראה. נוצר כזה רושם, כאילו שההתפשטות של הנגיף הקטלני בכל היבשות, זו תוצאה של גדילת האלימות בקרב בני אדם.

תשובתי: ודאי, אלה דברים מקושרים. בכך שמפרים את האיזון בדרגה האנושית, אנחנו מקרינים אותו לדרגות יותר נמוכות, בכך שגורמים לחוסר איזון בגוף הפיזי.

זה רק נדמה לנו שהגוף שלנו קיים בנפרד. אולם למעשה, הוא שוחה במרק הכללי, והמצב הפנימי שלו זהה בדיוק כמו במרק הזה מבחוץ. אנחנו קיימים בתוך מערכת שלא תופסת אותנו כגופים נפרדים.

הערה: את נגיף האבולה לא עוצרים שום גבולות. אם עכשיו ההתלקחות שלו התרחשה בליבריה ובשאר המדינות של מערב אפריקה, זה לא אומר שהנגיף יישאר שם. הוא מבין שכל האנושות, זה גוף אחד, אבל אנחנו לא מבינים את זה.

ארגון הבריאות העולמי הודה, שהוא התעורר מאוחר מדי למאבק נגד הנגיף, רק לאחר שהוא יצא מעבר לגבולות אפריקה והפך פתאום לבעיה כלל עולמית. כל עוד הוא השתולל באפריקה, אף אחד לא דאג, אבל ברגע שהוא הגיע לארה"ב ולספרד, אז החלו הצעקות ושמו אליו לב. וכאן התברר, שהמגיפה כבר קיבלה קנה מידה קטסטרופלי.

תשובתי: אנחנו חושבים שהמגיפה הופיעה באפריקה בגלל רמת החיים הנמוכה. אולם הסיבה היא בזה, שאנחנו מזלזלים במדינות הללו, לא מטפלים בהן, לא תופסים אותן כחלק מהמשפחה שלנו. הזלזול שלנו מביא להתלקחות של מגיפה שם, ואחר כך היא תגיע עד אלינו.

שאלה: יוצא, שהמקום החלש שאנחנו מזלזלים בו בחברה האנושית שלנו, הופך למוקד נוח לזיהום שאליו הוא יכול לחדור ולהתחיל להתפשט בכל הגוף? כאילו שנפצענו באצבע של הרגל, ושם החלה דלקת שלא שמנו לב אליה, עד שזה התפשט הלאה?

תשובתי: אפשר אפילו לבצע חשבון מעשי לגמרי, כמה יעלה לנו עכשיו המאבק עם מגיפת האבולה, בהשוואה לכמה היינו מוציאים על קביעת לפחות איזון מינימלי וקירוב של מדינות אפריקה לכל השאר.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 446, 19.10.2014

ידיעות קודמות בנושא:
ממשלה אחידה של משפחה עולמית
נגיף האבולה הוא נגיף של חוסר איזון
האם החיידקים באמת חכמים יותר מאיתנו?