מתוך ספר הזוהר, פרשת משפטים, אות תקי"א: ""ואנשי קודש תהיון לי", וע"כ זכו ישראל להיקרא אחים אל הקב"ה, שכתוב, "אחיי ורעיי"".
בזמן קריאת הזוהר, אנחנו משתדלים לפרש את הכל כמשהו שמתרחש בתוך אדם אחד, שמשתדל להתחבר עם הסביבה ולמצוא את תכונת ההשפעה בקשר שלו איתה.
רק בתנאי, שהוא רוצה דרך הסביבה לגלות את תכונת ההשפעה, שמכוונת ממנו לאחרים, זה יתממש ויקרא דמות הבורא, שאותה מגלה האדם.
ואז האדם הזה נקרא "ישראל", ותכונת ההשפעה שהתגלתה לו, הנובעת ממנו אל האחרים, נקראת "בורא", דמות, שנבנית בינו לבין הזולת ("בורא" מסמל "בוא וראה").
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 16.05.2011
ידיעות קודמות בנושא:
כל כך הרבה שמות…
הסביבה היא הנשמה שלי
חלל משותף