תשתוקקו ותגלו!

laitman_2009-11-29_0032_70.jpg

כשאנחנו ניגשים לקריאת ספר הזוהר, אנחנו חייבים קודם כל להבין שלא מבינים את הזוהר בעזרת השׂכל. ואם מישהו רוצה להבינו בעזרת השכל שלו, הוא יסתבך בכל מילה, מפני שאף מילה בספר הזוהר אינה מורה על משהו שמוכר לנו.

כל הכתוב בזוהר הם רמזים על מצבים ותכונות רוחניות. אם האדם נמצא באותו המצב הרוחני, באותו העולם, אז מתגלה לו על מה הם מדברים. ואז הוא יודע, על אילו פעולות והגדרות רוחניות מדובר. הוא מרגיש, מזהה בתוכו את העולם הפנימי הזה, העולם הרוחני. מפני שהעולם הרוחני מתגלה בתוך האדם, ולא נמצא מבחוץ, כמו שגם את כל המציאות האדם תופס רק בתוכו.

ומי שלא נמצא עדיין בהרגשה רוחנית, פשוט קורא טקסט לא מובן. אז לשם מה אנחנו קוראים את הזוהר? כדי לצרף לזה השתוקקות להשׂיג את המצב, שבו אנחנו נבין, נרגיש ונזהה את כל המצבים והתכונות הרוחניות האלה, שעליהם מספר הזוהר, נִשרה בתוכם. את כל מה שאני קורא עכשיו כסיפור בלתי מובן, אני רוצה להרגיש בתוכי. לחיות בזה.

אנחנו צריכים לפתח בתוכנו את ההשתוקקות הזאת. הדבר היחיד שחסר לנו, כדי לראות את הרוחניות, זה השתוקקות, רצון אליה, ולא יותר מזה. לכן עכשיו, כשאנחנו קוראים בזוהר, אנחנו צריכים יחד, עד כמה שהדבר אפשרי, להשתוקק לגלות את העולם הנסתר הזה.

אפילו אם אין לנו בזה נחיצות מיוחדת, הרי לא ידוע לנו על מה מדובר, אבל מאחר שאנחנו קוראים את הטקסט הזה יחד, אז מאותו המצב הנסתר מעוררים על עצמנו הארה, הנקראת "המאור המחזיר למוטב", "אור מקיף", והוא משפיע עלינו.

אין הוא מגלה לנו את העולם הנסתר, אלא מעורר בנו נחיצות, רצונות, תכונות תפיסה, חושים חדשים, ואז זה מתגלה לנו. האור פועל כך, שיוצר בנו יכולת להרגיש את הנסתר. לכן אנחנו משתוקקים אל האור המקיף, כדי שהוא יעשה מאיתנו כאלה המסוגלים להרגיש את העולם הנסתר.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 06.05.2011

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/zCDiP

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest